הַדִּמְיוֹן בִּגְבוּלוֹתָיו נִפְעָם, מָתוּחַ כְּמֵיתְרֵי הַיְקוּם אֲלֵיהֶם יַבְקִיעַ
נֶפֶשׁ אֶל נֶפֶשׁ תִּקְרַב צְפוּנוֹת אֶל צְפוּנוֹת תַּבַּעְנָה אֹמֶר
בּוֹדְדִים עַד אֵימָה בִּתְהִיּוֹתֵינוּ מְבַקְּשִׁים אֶת גְּבוּלוֹת הַיֵּשׁ
בְּדֶרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ מְגַשְּׁשִׁים דַּרְכֵּנוּ אֶל הַמֻּפְלָא שֶׁבַּמֻּפְלָא
חוֹרְתִים עַל דִּגְלֵנוּ אֶת הַתּוֹבָנָה הַמֻּחְלֶטֶת חוֹתְרִים בְּעִקְּשׁוּת שֶׁאֵין מָשְׁלָהּ
בִּגְבוּלוֹת הַהַכָּרָה וְהַיֶּדַע בּוֹדְדִים בַּעֲמִידָתֵנוּ
אִישׁ בִּתְהִיּוֹתָיו אִישׁ לִתְהִיּוֹתָיו אִישׁ לְנַפְשׁוֹ
("מיתר קוסמי: לולאות דקות של אנרגיה צפופה ביותר... מתוחות לאורך מרחקים עצומים, שנשארו מן המפץ הגדול, ואולי משמשות כ'זרעי' כבידה שמתוכם צומחות גלקסיות"- "בחיפוש אחר גבולות הזמן" לג'ון גריבין, עמ' 251).
(מתוך הספר "הזמן קורס, ניתך", הוצאת "כרמל").