"וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי" (שמות ב, א) –
לְהֵיכָן הָלַךְ?
אָמַר רַ' יְהוּדָה בַּר זְבִינָא: שֶׁהָלַךְ בַּעֲצַת בִּתּוֹ.
תְּנָא: עַמְרָם גְּדוֹל הַדּוֹר הָיָה,
כֵּוָן שֶׁרָאָה שֶׁאָמַר פַּרְעֹה "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" (שמות א, כב),
אָמַר: לַשָּׁוְא אָנוּ עֲמֵלִים.
עָמַד וְגֵרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ.
עָמְדוּ כֻּלָּם וְגֵרְשׁוּ נְשׁוֹתֵיהֶם.
אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ: אַבָּא, קָשָׁה גְּזֵרָתְךָ יוֹתֵר מִשֶּׁל פַּרְעֹה,
שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָּזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים,
וְאַתָּה גָּזַרְתָּ עַל הַזְּכָרִים וְעַל הַנְּקֵבוֹת;
פַּרְעֹה לֹא גָּזַר אֶלָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה,
וְאַתָּה גָּזַרְתָּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא;
פַּרְעֹה הָרָשָׁע – סָפֵק מִתְקַיֶּמֶת גְּזֵרָתוֹ, סָפֵק אֵין מִתְקַיֶּמֶת,
וְאַתָּה צַדִּיק – בְּוַדַּאי שֶׁגְּזֵרָתְךָ מִתְקַיֶּמֶת.
עָמַד וְהֶחֱזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ;
עָמְדוּ כֻּלָּם וְהֶחֱזִירוּ אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם.
"וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי" (שמות ב, א) – "וַיַּחֲזֹר" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "וַיִּקַּח".
אָמַר רַ' יְהוּדָה בַּר זְבִינָא: שֶׁעָשָׂה לָהּ מַעֲשֵׂה לִקּוּחִין;
הוֹשִׁיבָהּ בְּאַפִּרְיוֹן וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם מְרַקְּדִים לְפָנֶיהָ
וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים; "אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה" (תהילים קיג, ט).