סכום סקירת יצירתו ודמותו של דנטה
דנטה אליגיירי (באיטלקית: Dante Alighieri, 1265 –1321), מכונה גם רק דנטה.
היה משורר, פילוסוף, תאולוג, ומדינאי איטלקי.
יצירתו הגדולה ביותר, "הקומדיה האלוהית" נחשבת לאחת היצירות הספרותיות הגדולות של הספרות העולמית ומהווה בסיס לשפה האיטלקית המודרנית.
דנטה טען כי מוצאו מן "הזרע הקדוש" של "הרומאים האמיתיים" (אינפרנו, 15, 76), אך האדם המוקדם ביותר בשורשי משפחתו וידוע בשמו נולד רק בראשית המאה ה-12 (פרדיזו, 15, 135).
- ברונו פינשרד דיקן כבוד בפקולטה לפילוסופיה של אוניברסיטת ז'אן-מולאן-ליון ונשיא האגודה הדנטסקית של צרפת מבקש לשחזר את חייו של דנטה.
- דידייה אוטביאני, מרצה באקול נורמל גבוה של ליון, הוציא לאור "דנטה רוח הצליינות" ו "הפילוסופייה של האור אצל דנטה".
יצירתו של דנטה עצומה, מהפכנית, מכוננת. עם זאת, דנטה נותר עבורנו בחשאיות גדולה: לא הותיר אחריו דפים כתובים בכתב יד בידו, מסמכים בודדים המספקים לנו מידע על קיומו, עקבות בודדות ממסלולי חייו. זהו סוד הביוגרפיה שאנחנו מנסים לפרום היום.
מעט מאד ידוע לנו חייו וגם היום נערכים מחקרים. חייו ממשיכים לעורר אין סוף ספקולציות ופנטזיות רבות.
אין לנו אפילו מסמך אחד, לא חתימה אישית שלו. לא מופיעה הערה אחת כתובה בידו בשולי דפי הספר. יש ברשותנו חוזים שנערכו בשמו על ידי קרובי משפחתו. אך אין חוזה שהוא עצמו חתם עליו. לכן המחקר נערך על פי שמועות שהתפרסמו ובראש וראשונה על פי יצירותיו שהותיר אחריו.
דנטה נותר אניגמה לא מפוענחת עבורנו, ולבטח לא נצליח לגלותה במלואה. המסתוריות בה הוא עטף את עצמו הפכה אותו לדמות מרתקת עוד יותר מכיוון שהמעט העומד לרשותנו מרמז על חיים פעילים ואפילו נמרצים עד מאד. הידע משתקף ממחויבותו פוליטית פעילה, מהתערבותו במלחמה, מפרשת אהבתו הגדולה לביאטריס. מותה בטרם עת הותיר צלקת עמוקה בנפשו של משורר הצעיר, צלקת שלא ניתן להעלים.
אכן ישנה צעירה בשם ביאטריס שנישאה וככל הנראה נפטרה בזמן הלידה או לאחריה [...]. דמותה של ביאטריס מעוררת אצל דנטה משיכה גדולה ומהווה עבורו תמצית לרגשות רבים ומורכבים, הבנות בתחומים שונים, מתחים פוליטיים כה עמוקים שנראה לנו לא מתקבל על הדעת להעניק לה פנים וזהות... כפי שלא ניתן לשאול מי הייתה איזולדה, או מי הייתה ברונאהילדה •..
זה מצב שלא ניתן לעולם למצות עד תומו, סוג של גמיעה בשקיקה את העולם באמצעות העיניים, וכמובן באמצעות הפה, הרי דנטה מסביר היטב שכוחה של האישה מתנהל בין החיבור של עיניה לשפתיה.
בדומה להומרוס, דנטה משתקף כדמות לקוחה מאגדות, מיתוס הקשור בדרך כלל בעיקר לפולחנים דתיים ולאמונה כמו במיתולוגיות שונות. אמנם אין לנו כל ספק שאכן דנטה היה קיים, אך מעולם לא חדל לעורר בנו סקרנות, לבקש להתיר את מעטה המסתורין שעוטף אותו, את המעטה שמנסים להסיר דרך כתבי המשורר.
ברגע ש"עלילת חייו" נותרת במחשכים, נותרת שאלה מרכזית, האם ניתן לקבל תשובות אך ורק דרך יצירתו? המסתורין שעוטף דנטה מעצים אפוא את המסתורין של "הקומדיה האלוהית". לאורך השנים נדון באריכות הממד הביוגרפי של היוצר.
זו יצירה אוטוביוגרפית בצורה מובהקת. זאת בעצם לא יותר מאשר רטרוספקטיבה ארוכה על חייו, בנויה כתהליך אינסופי, בכל מורכבותם [...].
האני הגיבור שמתבטא ומדבר בגוף ראשון בתחילת היצירה הופך בהדרגה לעולם, העולם שמנסה להביע את עצמו במלואו ובכללותו.
בגיהינום, דנטה חוצה את עולם המתים בעודו חיי, בעוד שלקורא נראה כי מסע חייו האמתיים העביר כצל מהלך.
חלק שני
דנטה חי רק 56 שנים אך הותיר אחריו יצירה ענפה. לצד "הקומדיה האלוהית" יצירתו המפורסמת ביותר, הוא חיבר יצירות פואטיות נוספות, מאמרים פילוסופים, פוליטיים ואפילו מחקרים בתחום הבלשנות. כל אלה מצדיקים בהחלט שדמותו של היוצר תיחקק בדורות הבאים ולא תרד לנשייה.
יצירתו של דנטה נותרה אקטואלית למרות שבע מאות השנים המפרידות בינינו לבין כתיבתה. דנטה משתקף כאדם מפוקח וחכם בעל ראיה רחבה. בהשקפתו חובה עליו לכבוש את אמון והבנת האנושות כולה בצורה אישית והחיים הם בעצם מסע אינסופי בכל אחת ואחת מתחנות חייו של האדם ושלו עצמו, כעין עלייה לרגל למען התבוננות מעמיקה. אכן, דנטה מתייחס באמצעות כתביו לנושאים גדולים, בעלי היקף אוניברסלי, כמו אהבה, מוות, אמונה, מוסר.
ב "וויטה נואובה" (חיים חדשים) , ככל הנראה יצירתו הראשונה (בשנת 1293) כתובה בפרוזה ובחריזה, דנטה כותב שיר אהבה רגיש ואצילי שחושף באור ייחודי את דמותה האידיאלית של ביאטריס. ביאטריס מככבת בכל יצירותיו. ביאטריס תמיד נמצאת שם, אם כי אין זה בהכרח אותה דמות, כי ישנן "ביאטריס" רבות מאד. יש Béatrice Portinari, ביאטריס פורטינרי, שהיא למעשה הביאטריס האמתית, המוזה של דנטה. אבל יש את הביאטריס של הוויטה נואובה. הביאטריס של ויטה נואובה הינה רק סמלית, שכן ישנו קטע בו הוא מכנה אותה "אהבה". הנושא הבסיסי והמרכזי שחובק ומקיף את כל יתר הנושאים האחרים הוא האהבה. במוחו של דנטה הכל נע סביב האהבה עם Aגדולה, כלומר שהאהבה שהוא חושב עליה היא מה שמאפשרת לו להגדיר את עצמו כל פעם מחדש.
אם כן דמותה יכולה להיות גם דמותו של ישוע המשיח, דמות תיאולוגית ונגלה אותה כאישה אדיבה, מנומסת בעלת הליכות נאות. אז יש לדמותה של ביאטריס אַסְפֶּקְטים רבים מגוונים ושונים לגמרי. בהמשך נגלה את ביאטריס כדמות של "גברת הפילוסופיה"...
דנטה עוסק גם כבלשנות וכתב בלטינית מסכה De Vulgaris Eloquentia (השפה היומית), הקשר של שפות שונות באירופה המערבית עם הלטינית. נוסיף עוד שהוא חיבר מאמר פוליטי ארוך De Monarchia (שלטון מלכות).
דנטה מתגלה כפילוסוף בחיבורle Convivio הסעודה על נאומיו של אריסטו עם דגש על האתיקה.
המסע בכתביו של דנטה הוא אינסופי ונמשך עד ימינו כאמור מאות בשנים. ניתן לקרוא בו שוב ושוב לחזור ולקרוא בו בצורה מעגלית.
סופרים רבים קבלו השראה מיצירתו של דנטה. נזכיר את הקומדיה האנושית של בלזק.
אם נבקש לסכם בשורות בודדות את יצירתו של דנטה, הקומדיה האלוהית משתכתבת בצורה מהותית עם הטקסטים האחרים של הסופר, כפי שמעידה מבקרת חשובה דניאלה רוברט לתרגומיה האחרונים. הקומדיה האלוהית ממוקם גם בצומת דרכים של השפעות שונות לטיניות. נזכיר את Virgile וירג'יל, Ovide אובידי או משוררים אלגיים כמו Tibulle et Catulle אלבּיוּס טיבּוּלוּס וגאיוס ולריוס קאטולוס, אך גם השפעות בני זמנו של דנטה כמו של חברו הקרוב, המשורר גואידו קוולקנטי Guido Cavalcanti .
אם מקורות ההשראה הדנטסקיים שאובים ממשוררים קדומים, יצירתו הקומדיה האלוהית בכל זאת נראית חדשנית מאוד. היא נכתבה בשפה הוולגרית (שפת יומיום שונה מן השפה הכתובה) בתקופה בה לטינית עדיין שלטת. היא נוגעת בתמות נצחיות שלא חדלו להדהד עד היום, גם בחדשנות סגנונה הפיוטי.
דנטה אליגיירי (באיטלקית: Dante Alighieri, 1265 –1321), מכונה גם רק דנטה.
היה משורר, פילוסוף, תאולוג, ומדינאי איטלקי.
יצירתו הגדולה ביותר, "הקומדיה האלוהית" נחשבת לאחת היצירות הספרותיות הגדולות של הספרות העולמית ומהווה בסיס לשפה האיטלקית המודרנית.
דנטה טען כי מוצאו מן "הזרע הקדוש" של "הרומאים האמיתיים" (אינפרנו, 15, 76), כנראה שאין זה נכון.
בעקבות יצירתו נכתבו ספרים רבים ונוצרו וסרטיםאחדים. בשנת 2013 הסופר דן בראון כתב מותחן בדיוני בשם "התופת" שמתכתב לכל אורכו עם דמותו וכתביו של דנטה.
באוקטובר 2016 הוקרן גם כסרט בשם זה.
באותה שנה 2016 הבמאי לואיס נרון שידר סרט דוקומנטרי על המסתורין של דנטה.
• במיתולוגיה הנורדית, ברונהילדה היא בתולה לוחמת, המשתייכת לקבוצת הוולקיריות (אלות ששרתו את אודין אל הרקיעים. היא בתם של אודין וארדה (אלת קדמונית המייצגת את אימא-אדמה והבינה האוניברסלית)
דנטה וביאטריס פורטינרי ליד נהר ארנו באיטליה - הצייר הנרי הולידיי 1883 צייר אנגלי
