שיר:
כִּי רַק צִפּוֹר/ יוסף כהן אלרן

אֲנִי צִפּוֹר אֲנִי אֲנִי צִפּוֹר

צִפּוֹר שֶׁל שִׁיר בָּרָא הָאֵל

לְאֹזֶן אִישׁ שָׂמָנִי כִּנוֹר

אֹשֶׁר יָמָיו נָתַן לִי חַלֵּל

אֲנִי צִפּוֹר אֲנִי אֲנִי זָמִיר

נְעִים זְמִירוֹת עָשָׂה הָאַל

לְנֹעַם הָאָדָם לְהַשְׁמִיעַ שִׁיר

אַךְ נֶעֱצֶבֶת לִי אֶתְפַּלֵּל

אֲנִי צִפּוֹר שָׂמוּנִי לְשוֹרֵר

לְמַעַן הָאָדָם אַנְעִים יָמָיו

אַךְ בְּבוֹאִי אֵלָיו לְזַמֵּר

אֶדֹּם נוֹכַח עַצְבוּת פָּנָיו

אֲנִי צִפּוֹר אֲנִי צִפּוֹר קְטַנָּה

וְלֹא אוּכַל לְהוֹשִׁיעַ אִישׁ

אַךְ לָמָּה שְׁלָחוּנִי עַד הֵנָּה

לָשִׁיר עוֹלָם כָּל כָּךְ מֵבִישׁ

אֲנִי צִפּוֹר אֲנִי וּלְאָן אֶנְדֹּד

וְהָעוֹלם כֻּלּוֹ מְלֵא קִינָה

אֲנִי צִפּוֹר שֶׁל שִׁיר וּמִי עוֹד

יִרְצֶה לִשְׁמוֹע מַנְגִּינָה

אֲנִי צִפּוֹר אֲנִי אֲנִי צִפּוֹר

וְאֵין מָעוֹף לִי בְּזֶה הַדּוֹר

עַל עֶצֶב אִישׁ לֹא אוּכַל לִגְבֹּר

כִּי אַךְ צִפּוֹר אֲנִי כִּי אַך צִפּוֹר