הִכַּרְתִּי אוֹתָךְ שׁוֹשְׁיָה יְקָרָה וְאֶת חַיְיכַנִית, נִמְרֶצֶת וּמְלֵּאַתּ חִיּוּנִיּוּת.
רָאִיתִי אוֹתָךְ אוֹפְּטִימִית וַעֲמוּסָה נוֹכְחוּת, כָּבַשְׁתְּ אֶת לֵב כֻּלָּנוּ בְּמִרְצֶך, בְּאַהֲבָתְךָ, בְּקוֹלֵךְ הַצָּלוּל וְיָדַיִךְ הַפּוֹרְטוֹת עַל קְלִּידֵי הַגִּיטָרָה בָּאָמָּנוּת.
גַּם מְשׁוֹרֶרֶת גַּם מַלְחִינָה וְגַם שָׁרָה. אֱלֹהִים חָנָן אוֹתְךָ בְּיֹפִי פְּנִימִי וְחִיצוֹנִי.
הָלַכְנוּ עִמְּךָ כִּבְרַת דֶּרֶךְ וְלֹא טָמַנְתְּ יָדֵךְ רַק בְּדָבָר אֶחָד, הָיִית בְּכָל מָקוֹם בַּצָּפוּן בַּדָּרוֹם . הֵקַמְתָּ מִינִי תַּחֲנַת שִׁדּוּר וּבוֹ רִאֲיַנְתּ גַּם אוֹתִי וְרַבִּים אֲחֵרִים.
קָשַׁרְתָּ קֶשֶׁר עִם רַדְיוֹ הָעֲמָקִים וְכַמּוּבָן שֶׁבִּזְכוּתֵךְ הִתְרַאֲיַנְתִּי גַּם אֲנִי וְחַבֶרַיי.
אַתְּ וְהַגִּיטָרָה הֱיִיתֶם חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרַד, הִיא נְגַנֶּה אֶת הַשְּׂמָחוֹת אֶת הַעֶצְבוֹנוֹת
וּפָרְטָה עַל נִימֵי נִשְׁמָתֵךְ וְנִשְׁמָתֵנוּ. לֹא נָתַתּ לָנוּ לְהַרְגִּישׁ אֶת הַכְּאֵב בְּאָבְדָן אֲחוֹתְך הָאֲהוּבָה, בְּחִסָּרוֹן בַּיִת קָבוּעַ וְעוֹד. תָּמִיד רַצְתְּ קָדִימָה, הָלְאָה וּלְמַעֲלָה.
וּכְּרָעָם בְּיוֹם בָּהִיר פִּירְכסְת לַפֶּתַע וְהִתְגַּלָּה תּוּמוֹר קָטָן בְּמֹחֵךְ הַמָּלֵא בְּעַנְנֵי שִׁירָה
וְזֶמֶר. הַגִּדּוּל הָלַךְ וְגָדַל וּפָגַע בְּאוֹשִׁיוֹת נַפְשְׁךָ וּפָגַע בְּגוּפֵךְ. אַךְ אַתְּ לֹא נִכְנַעְת.
לֹא הֵרַמְתְּ יָדַיִם. הִמְשַׁכְתּ לָשִׁיר חֶרֶףְ הַנִּתּוּחַ, חֶרֶףְ הַלַּחַץ וְהַמַּכְאוֹב.
נֶאֶסְפוּ כָּל חָבֵרַיִיך בַּסָּמוּךְ לְבֵית הַחוֹלִים בּוֹ הִתְאַשְׁפַּזְתּ. נִגַּנְתְּ וְשַׁרְתּ בְּכָל נִשְׁמָתְךָ אֶת שִׁירַת הַבַּרְבּוּר.
כָּל הָעֹל הַכָּבֵד נָפַל עַל בִּתֵּךְ הָאֲהוּבָה בַּת אַל, שֶׁלֹּא פָּסְקָה מִלִּטְרֹחַ, לָרוּץ וְלַעֲמֹל וְאָז נִכְנְסוּ יְמֵי הַפַנְדֶמְיָה וּפָסְקוּ הַבִּקּוּרִים וְכֻלָּנוּ סְפוּנִים בַּבָּתִּים.
נוֹתְרָה בִּתֵּךְ לְבַד עִם כָּל הָעֹל הַכָּבֵד עַל כְּתֵפֶיהָ הַקְּטַנּוֹת.
אַרְבַּע עֶשֶׂר שִׁירִים הִלְחַנְתּ לִי וְשַׁרְתּ בְּקוֹל הַזָּמִיר שֶׁבָּךְ וְתָמִיד קִנְּנָה בָּךְ הַתִּקְוָוה, שֶׁיּוֹם עוֹד יָבוֹא וְיַעֲלוּ עַל גַּלִּי הָאֶתֶר, טִפַּחְתָּ אֱמוּנָתֵךְ הַגְּדוֹלָה בַּסֵּתֶר.
גַּם כַּאֲשֶׁר הָלַכְתּ וְדָעַכְתּ לֹא מָשׁ הַחִיּוּךְ מָעַל שְׂפַתָיִיך, כַּאֲשֶׁר לֹא יָכֹלְתּ לֶאֱכֹל לְבַד וְהַמַּשְׁקֶה הָיָה דֶּרֶךְ קַשִּׁית בִּקַּשְׁתְּ מִמֶּנִּי לְהַשְּׁמִיעֶךְ אֶת שִׁירַיִךְ בְּיוּ טִיּוּב.
הִבַּטְתּ בִּי בְּחִיּוּךְ מִסְתּוֹרִי כְּאִלּוּ יָדַעְתְּ .
אַךְ תְּפִלּוֹתֵינוּ לְהַחְלָמָתֵךְ נוֹתְרוּ רֵיקָם הָלַכְתְּ לְדַרְכֵּךְ וְהוֹתַרְתְּ אוֹתָנוּ פְּעוּרֵי פֶּה
וְהוֹתַרְתּ לָנוּ אֶת זִכְרוֹן קוֹלֵךְ הַנִּפְלָא, אֶת הֲוָיָתֵּךְ אֶת הַשִּׁירִים שֶׁיְּחָיוּ אוֹתְךָ לָעַד.
הֲיִי שָׁלוֹם אֲהוּבָהּ כִּי לָךְ וְרַק לָךְ נוֹעָד הַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא גַּן הָעֵדֶן.
