סיפור תלמודי:
הלל מתמנה לנשיא/ מתוך תלמוד בבלי מסכת פסחים
שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: פַּעַם אַחַת חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת
וְשָׁכְחוּ בְּנֵי בְּתֵירָא (במקור: בְּתֵרָא)
וְלֹא יָדְעוּ אִם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת אִם לָאו.
אָמְרוּ: כְּלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ אִם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת אִם לָאו?
אָמְרוּ לָהֶם: אָדָם אֶחָד יֵשׁ שֶׁעָלָה מִבָּבֶל
וְהִלֵּל הַבַּבְלִי שְׁמוֹ, שֶׁשִּׁמֵּשׁ שְׁנֵי גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן,
וְיוֹדֵעַ אִם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, אִם לָאו.
שָׁלְחוּ וְקָרְאוּ לוֹ.
אָמְרוּ לוֹ: כְּלוּם אַתָּה יוֹדֵעַ אִם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת אִם לָאו?
אָמַר לָהֶם: וְכִי פֶּסַח אֶחָד יֵשׁ לָנוּ בַּשָּׁנָה, שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת?
וַהֲלֹא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמָּאתַיִם פְּסָחִים יֵשׁ לָנוּ בַּשָּׁנָה שֶׁדּוֹחִים אֶת הַשַּׁבָּת.
אָמְרוּ לוֹ: מִנַּיִן לְךָ?
אָמַר לָהֶם: נֶאֱמַר "בְּמוֹעֲדוֹ" (במדבר ט, ב) פֶסַח,
וְנֶאֱמַר "בְּמוֹעֲדוֹ" (שם כח, ב) בְּתָמִיד;
מָה "מוֹעֲדוֹ" הָאָמוּר בְּתָמִיד דּוֹחֶה שַׁבָּת, אַף "מוֹעֲדוֹ" הָאָמוּר בְּפֶסַח דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה תָּמִיד, שֶׁאֵין עָנוּשׁ כָּרֵת, דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, פֶּסַח שֶׁעָנוּשׁ כָּרֵת – אֵינוֹ דִּין שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת?
מִיָּד הוֹשִׁיבוּהוּ בָּרֹאשׁ וּמִנּוּהוּ נָשִׂיא עֲלֵיהֶם,
וְהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ בְּהִלְכוֹת פֶּסַח.
הִתְחִיל מְקַנְטְרָם בִּדְבָרִים.
אָמַר לָהֶם: מִי גָּרַם לָכֶם שֶׁאֶעֱלֶה מִבָּבֶל וְאֶהְיֶה נָשִׂיא עֲלֵיכֶם? – עַצְלוּת שֶׁהָיְתָה בָּכֶם, שֶׁלֹּא שִׁמַּשְׁתֶּם שְׁנֵי גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן, שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים אֶצְלְכֶם.
כֵּיוָן שֶׁקִּנְטְרָם בִּדְבָרִים נֶעֶלְמָה הֲלָכָה מִמֶּנּוּ.
אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, שָׁכַח וְלֹא הֵבִיא סַכִּין מֵעֶרֶב שַׁבָּת – מַהוּ?
אָמַר לָהֶם: הֲלָכָה זוֹ שָׁמַעְתִּי וְשָׁכַחְתִּי, אֶלָּא הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, אִם אֵין נְבִיאִים הֵם, בְּנֵי נְבִיאִים הֵם.
לְמָחָר מִי שֶׁפִּסְחוֹ טָלֶה תּוֹחֲבָהּ בְּצַמְרוֹ;
מִי שֶׁפִּסְחוֹ גְּדִי קוֹשְׁרָהּ בֵּין קַרְנָיו.
רָאָה מַעֲשֶׂה וְנִזְכַּר הֲלָכָה,
וְאָמַר: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן.
