מדרש:
סעודת הפרידה /מתוך מדרש שיר השירים רבה א, ד


 

מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת בְּצַיְדָן, שֶׁשָּׁהֲתָה עֶשֶׂר שָׁנִים עִם בַּעְלָהּ וְלֹא יָלְדָה.

 

בָּאוּ אֵצֶל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְהָיוּ רוֹצִים לְהִתְפָּרֵשׁ זֶה מִזֶּה.

 

אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, כְּשֵׁם שֶׁנִּזְדַּוַּגְתֶּם זֶה לָזֶה בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה,

 

כָּךְ אֵין אַתֶּם מִתְפָּרְשִׁים אֶלָּא מִתּוֹךְ מַאֲכָל ומִשְׁתֶּה.

 

הָלְכוּ בִּדְרָכָיו וְעָשׂוּ לְעַצְמָם יוֹם טוֹב,

 

וְעָשׂוּ סְעֻדָּה גְּדוֹלָה, וְשִׁכְּרַתּוּ יוֹתֵר מִדַּי.

 

כֵּוָן שֶׁנִּתְיַשְּׁבָה דַּעְתּוֹ עָלָיו

 

אָמַר לָהּ: בִּתִּי, כָּל חֵפֶץ טוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי בַּבַּיִת טְלִי אוֹתוֹ וּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ.

 

מֶה עָשְׂתָה הִיא?

 

לְאַחַר שֶׁיָּשֵׁן רָמְזָה לַעֲבָדֶיהָ וּלְשִׁפְחוֹתֶיהָ

 

וְאָמְרָה לָהֶם: שָׂאוּהוּ בַּמִּטָּה וּקְחוּ אוֹתוֹ וְהוֹלִיכוּהוּ לְבֵית אַבָּא.

 

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה נִנְעַר מִשְּׁנָתוֹ;

 

כֵּוָן שֶׁפָּג יֵינוֹ

 

אָמַר לָהּ: בִּתִּי, הֵיכָן אֲנִי נָתוּן?

 

אָמְרָה לוֹ: בְּבֵית אַבָּא,

 

אָמַר לָהּ: מָה לִי לְבֵית אָבִיךְ?

 

אָמְרָה לוֹ: וְלֹא כָּךְ אָמַרְתָּ לִי בָּעֶרֶב: כָּל חֵפֶץ טוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּבֵיתִי טְלִי אוֹתוֹ וּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ?

 

אֵין חֵפֶץ טוֹב לִי בָּעוֹלָם יוֹתֵר מִמְּךָ.

 

הָלְכוּ לָהֶם אֵצֶל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְעָמַד וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְנִפְקְדוּ.

logo בניית אתרים