הולך על פי תהום/ עופר ירמנובסקי

יֵשׁ הַנִּשְׁמָע לַקּוֹל הַפְּנִימִי

יֵשׁ הַנֶּאֱמָן לְקוֹל הַהִגָּיוֹן

יֵשׁ הַדּוֹחֵק נִשְׁמָתוֹ עַד כְּלוֹת

מְצַמְצֵם עַצְמוֹ עַד דַּק

נִשְׁמָר לְבַל יְאֻנֶּה לוֹ רַע

וְיִתְמַמְּשׁוּ מַאֲוָיָו

יִרְחָפוּ הַמַּיִם הַדְּלוּחִים עַל פָּנָיו

קְלָלוֹת יָבוֹאוּ עָלָיו.

יוֹם יָבוֹא וְאַתָּה תִּשָּׂא אֶת בְּרִיאָתְךָ בְּגָאוֹן,

וְאַבִּיר שֶׁיַּגִּיעַ פֶּתַע,

יַרְעִיף עָלֶיךָ חִבָּה

וְאַתָּה תִּשְׁאַל, מִי הָיִיתִי עַד כֹּה?

אַךְ הָאַבִּיר רַק יְלַטֵּף אֶת פָּנֶיךָ,

אַל דְּאָגָה יֶלֶד, יֹאמַר, יָמִים טוֹבִים יָבוֹאוּ

וְלֹא תָּחוּשׁ עוֹד כְּאֵב.

הֲרֵי זֶה עִדָּנִים הָפַכְתָּ זִכָּרוֹן רָחוֹק

וְהָעוֹלָם שֶׁהִכַּרְתָּ חָרַב

וְנוֹעַ תָּנוּעַ כְּכַדּוּר עַל סַף תְּהוֹם,

שָׁם יִבְעַט בְּךָ יֶלֶד,

יְדַרְדֵּר אוֹתְךָ כְּסֶלַע

לְהָעִיר אוֹתְךָ מִתַּרְדֶּמֶת.

כָּךְ תִּוָּלֵד לְָעוֹלָם, תִּפָּתַח נְטוּל צוּרָה

נְטוּל פַּחַד

אַךְ עֲדַיִן נִכָּר בּוֹ הַכֹּחַ.

עַל כֵּן

חֲזֹר בְּךָ מִדַּרְכְּךָ

לַחֲקֹר אֶת הָאָרֶץ שֶׁלֹּא תֵּדַע אוֹתְךָ.