פואמה:
דִּיאֵגוֹ אַרְמַנְדּוֹ מָרָאדוֹנָה/ יצחק גווילי 
טוּר  פְּרֵידָה אוֹהֵב
 


אֲנִי לֹא בָּנוּי לִפְרֵידוֹת,

בְּעֶצֶם, אַף אֶחָד לֹא בָּנוּי לִפְרֵידוֹת,

וְשָׁבוּעַ אַחֲרֵי שֶׁהָלַכְתָּ בְּדֶרֶךְ אֲבוֹתֶיךָ

עִם שְׁאַר גְּאוֹנֵי הַכַּדּוּרֶגֶל שֶׁהָלְכוּ מֵאִיתָּנוּ עִם הַשָּׁנִים

נִרְאֶה לִי לֹא מַתְאִים כְּדֵי לְסַפֵּר עַל טְרִיקִים וּשְׁטִיקִים יְשָׁנִים,

כִּי לַמְרוֹת שֶׁכּוּלָם עוֹשִׂים כְּמֵיטַב יְכוֹלְתָּם מִילִּים לְקוֹשֵׁשׁ

לְתָאֵר אֶת הַנִּיצָּחוֹן הָאַדִּיר שֶׁלְּךָ בִּגְבִיעַ הָעוֹלָם בְּ-86'

אֲנִי עוֹד תָּקוּעַ אִיתְּךָ עִם זִיכָּרוֹן מִגְּבִיעַ הָעוֹלָם שֶׁקָּדַם לוֹ בְּיוּלִי 82'

יַחַד עִם קוֹמֶץ חַיָּילִים עֲיֵיפִים תַּחַת רֶשֶׁת הַסְוָואָה בַּגְּבָעוֹת הַצּוֹפוֹת עַל בֵּיירוּת,

צוֹפִים בְּךָ בְּעֶרֶב חַם בִּמְיוּחָד בְּתוֹךְ הַתּוֹפֶת הַהִיא שֶׁאֵין לְתָאֵר אוֹתָהּ בַּמִּילִּים

חוֹדֶשׁ יָמִים אַחֲרֵי תְּחִילָּתָהּ שֶׁל מִלְחֶמֶת לְבָנוֹן הָאֲרוּרָה

אֲנִי עוֹד יָכוֹל לִשְׁמוֹעַ אֶת מְפַקֵּד הַלַּיְלָה שֶׁל הַגִּיזְרָה מְנַסָּה לְהָאִיר עִם הַפָּנָס שֶׁלּוֹ

מְסַיֵּיעַ לָנוּ לְהִתְחַבֵּר לַטֵּלֵוִויזְיָה דֶּרֶךְ בָּטֵרִיָּיה וְאַנְטֵנָה שֶׁל טַנְק -"שׁוֹט קַל"

וְהוּא שׁוֹאֵל אוֹתָנוּ:" אִם זֶה שֶׁהוּא עוֹזֵר לָנוּ לְהִתְחַבֵּר לֶעָרוּץ מִלְּבָנוֹן

מַמָּשׁ מוּל מַחֲנֵה פְּלִיטִים שׁוֹרֶץ קוֹמַנְדּוֹ סוּרִי וְאוֹיְיבִים חֲמוּשִׁים,

וַאֲנַחְנוּ מִתְעַקְּשִׁים כָּל כָּךְ לִרְאוֹת אֶת בְּרָזִיל מְשַׂחֶקֶת נֶגֶד אַרְגֶּנְטִינָה

זֶה הוּא אוֹ אֲנַחְנוּ פֹּה הַמְּשׁוּגָּעִים?!"

כּוּלָּנוּ כְּבָר יָדַעְנוּ מַהוּ צַעַר וּמָוֶות וְנִמְלַטְנוּ מֵהֶם כְּדֵי לִרְאוֹת אוֹתְךָ

וּכְמוֹ חֲבוּרַת צַלְיָינִים הִבַּטְנוּ אֶל הַמִּשְׂחָק כְּמוֹ גְּאוּלָּה מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה,

אֵיכְשֶׁהוּ הִתְעַלַּמְנוּ מֵהַפַּחַד, אוּלַי רַק לִכְאוֹרָה.

 

הִתְרוֹצַצְתָּ עַל הַמִּגְרָשׁ וְלָחַמְתָּ כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן שֶׁלֹּא מוּכָן לְהַפְסִיד,

לָקַחְתָּ אֶת עַצְמְךָ כָּל כָּךְ בִּרְצִינוּת, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ לָקַחְנוּ תָּמִיד,

מוּל קוֹלוֹת מְהַדְהֲדִים שֶׁל קָהָל רָחוֹק מֵאִיצְטַדְיוֹן עֲנָק בִּסְפָרַד

הִתְרַסְתָּ לְעוֹלָם כּוּלּוֹ-אָהֲבָה וְכַדּוּרֶגֶל שֶׁאֶצְלֶךָ כָּל כָּךְ הָיוּ שְׁזוּרִים

וּפָשׁוּט הָפַכְתָּ אֶת הַמִּשְׂחָק לְתַמְצִית וּלְמָשָׁל בָּרוּר עַל הַחַיִּים

מֵרַרְתָּ בִּבְכִי מִייָּד כְּשֶׁהוּבַסְתֶּם בַּמִּשְׂחָק וְהָיִיתָ כָּל כָּךְ אֱנוֹשִׁי וְיָקָר

כִּי כְּבָר אָז כְּשֶׁהָיִית בֶּן עֶשְׂרִים אָהַבְתָּ לִחְיוֹת בְּלִי לְהִתְאַפֵּק מִשּׁוּם דָּבָר,

 

וּלְמָחֳרָת הָאֵינְסוֹף שֶׁלָּנוּ שׁוּב עָמַד לְדִין בְּיוֹם קְרָב נוֹסָף,

וּכְשֶׁסָּפַגְנוּ פְּגִיעוֹת סַאגֶרִים מִמַּטַּע זֵיתִים וּבַּקֶשֶׁר מִישֶׁהוּ צָרַח

"אִמָּא אִמָּא, אֲנִי לֹא יָכוֹל לִמְצוֹא אֶת הַבִּרְכַּיִים שֶׁלִּי"

חָשַׁבְתִּי עַל הָרַגְלַיִים הֶעָבוֹת וְהָאֵיתָנוּת שֶׁלְּךָ,

וְזוֹכֵר כַּמָּה בּוֹשְׁתִּי בַּמַּחְשָׁבָה הַמְטוּפֶּשֶׁת הַזֹּאת בְּרִגְעֵי הָאֵימָה,

מֶרְחַק הַזְּמַן גּוֹרֵם לְכָל זֶה לְהֵרָאוֹת יַלְדוּתִי וּקְצָת אָנוֹכִי מִשּׁוּם מָה

אֲבָל הַמִּשְׂחָק הַהוּא נָתַן לְהַחֲזִיק מַעֲמָד, נָתַן עָתִיד, הֵפִיחַ תִּקְוָוה,

וְרַק אַחֲרֵי אַרְבַּע שָׁנִים כְּשֶׁהָיִיתִי בִּמְעוֹנוֹת הַסְּטוּדֶנְטִים שֶׁל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה

נִיצַּחְתָּ אֶת כּוּלָּם וְנָשָׂאתָ אֶת הַקְּבוּצָה כּוּלָּהּ עַל כְּתֵפֶיךָ כְּדֵי לָקַחַת גְּבִיעַ עוֹלָמִי,

וְצִיפּוֹר הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת הַכְּלוּאָה בַּהֶפְסֵד הַהוּא שֶׁלְּךָ

מֵהַגְּבָעוֹת הַצּוֹפוֹת אֶל בֵּיירוּת,

עָזְבָה אֶת הַכְּלוּב סוֹפִית,

הִשְׁתַּחְרְרָה גַּם בִּי, גַּם בְּךָ,

שְׁנֵינוּ עַפְנוּ מִשָּׁם נוֹשְׂאִים תִּקְוָוה חֲדָשָׁה


logo בניית אתרים