שיר:
מִכֶּסֶף טָהוֹר/ זהבה ברכה

גְּבִיעַ הַיַּיִן מִכֶּסֶף טָהוֹר

בַּשּׁוּק הַסַּפָּפִיר בְּבַגְדָּאד נִקְנָה

בְּיַד אֲמוּנָה עָלָיו שֵׁם סָבִי נֶחְרַט

בַּעֲדִינוּת בִּנְיָר הָעִתּוֹן נֶעֱטַף

בְּתוֹךְ חֻלְצָתָהּ שֶׁל אִמִּי הַחְבֵּא

וּבְתוֹךְ מִזְוָדָה לְכָאן הִגִּיעַ 

בְּיוֹם הָעֲלִיָּה לְיִשְׂרָאֵל.

תַּכְשִׁיטֵי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף  בְּאֶרֶץ בָּבֶל נוֹתְרוּ

בַּחֲטָף עֲלֵיהֶם וִתְּרוּ

רַק הַגָּבִיעַ, גְּבִיעַ הַכֶּסֶף

בּוֹ בֵּרֵךְ סַבָּא עַל הַיַּיִן בְּקִדּוּשׁ,

עָלָיו לְוַתֵּר קָשֶׁה

וּמַמְשִׁיכָה מָסֹרֶת גְּבִיעַ הַיַּיִן לַקִּדּוּשׁ,

מְחִירָאִין לָהּ אֵין

וְיקַר עֵרֶךְ מְאֹד

גְּבִיעַ הַיַּיִן מֵהַכֶּסֶף הַטָּהוֹר