צילום: שי בוזגלו
לפני שפרסמתי את הספר השני שלי (בערך ב2010), החלטתי שאני חייב לדבר עם נתן זך. השירה שלו תמיד אמרה לי ודיברה אליי.
חשבתי שאולי הוא ייתן לי חוות דעת על מה שכתבתי.
אז איך יוצרים קשר עם מישהו בסדר גודל כזה?
פתחתי את דפי זהב ושם היה המספר שלו.
התקשרתי אליו סתם ככה, כמו קריפ מוזר.
זה היה בוקר גשום, וזו בערך הייתה השיחה:
"הלו? הגעתי לנתן זך?"
"מי מדבר?"
"אתה לא מכיר אותי נתן, קוראים לי שי בוזגלו. אני גר באשקלון.. פרסמתי ספר אחד לפני איזה עשור וכעת כתבתי חדש.. אני לא בטוח אם אני רוצה לפרסם אותו.. אתה יודע מר זך, תמיד אהבתי את השירה שלך. חשבתי אולי אוכל לשלוח לך חלק מהשירים אם תרצה לקרוא אולי ולהגיב."
שתיקה
"מר זך?"
-שומע נוזל נשפך לכוס-
"אתה יודע אני לא מסכים בדרך כלל לקרוא שירים של אנשים אחרים אבל משהו בקול שלך מוצא חן בעיני.
תשלח אני אקרא. אתה רק תדאג לכתוב את הכתובת נכון.
איזה בוקר גשום.. נשמע שהעולם נשטף.
אני שמח שיש לי משהו לשתות על הבוקר.
לך, תהנה מהגשם, מר בוזגלו".
בסוף לא שלחתי את השירים שלי, לא הייתי בטוח בעצמי. לא הייתי שם.
מה שכן, מהגשם אני תמיד זוכר ליהנות.
השיר המובא פה מתוך ספרו של נתן זך: "כל החלב והדבש", אחד הספרים הראשונים שקראתי אי פעם.
יהי זכרו ברוך.
