על 'מילון שקד למונחי יין'

מאת צבי אברון, רואה-חשבון ויועץ קולינארי

יעקב שקד הוא ידידי הותיק מזה שנים רבות. שמחתי כשהתבקשתי לראיין אותו על ספרו. שקד הוא איש אשכולות וקונסר ידוע. מאחוריו עבודה מעשית ביקב משובח בבורגוניְה צרפת, מאות מאמרים שכתב על יין, והרבה אלפי בקבוקי יין ריקים. הוא היה במשך עשר שנים העורך הראשי של 'סיגאר'- מגזין החיים הטובים, הינו לשונאי ומתרגם שירה קלאסית לעברית. כתב ספרים אחדים, ויודע עברית על בוריה. אבל, שקד לא רק יודע את השפה העברית, הוא גם אוהב אותה מאוד. בימים אלה, שאינם בדיוק שעתה היפה של השפה העתיקה והיפה שלנו, נמנה שקד עם אחרוני נוטרי חומותיה.

שמו המלא של מילון היין שכתב שקד הוא 'מילון שקד - המילון האנציקלופדי למונחי יין'. זהו אכן לא רק מילון, אלא אנציקלופדיה של ממש, אשר כל המונחים בה מוגדרים מילונית וברובם גם מבוארים אנציקלופדית. במילון כ-1500 מונחי יין בכל הרמות - למתעניינים, לחובבי היין, למתקדמים ולמקצוענים העוסקים ביין בכל התחומים. בתוך אלה גם למעלה ממאה מונחים מקוריים ויפים, שהיו חסרים עד כה בשפת היין שלנו. חידושים אלה מעבים וממלאים את שפת היין העברית בפרט ומעשירים את השפה העברית בכלל. יש מי שהגדירו את מילון שקד כעבודה מונומנטלית, אשר אך ספורות כמותה בשפות העולם.

מומחי יין ועברית מוערכים מאוד ממליצים בחום על מילון שקד, בהם אדם מונטיפיורי, מיכאל (מימי) בן יוסף, אביטל ענבר, ורוביק רוזנטל. אני, אישית, ניסיתי למצוא במילון חוסרים - מונחי יין שאינם מצויים בו, ולא הצלחתי. נראה שהכל בו!

א. שקד, המילון שלך מקיף קרוב ל-500 עמודים. מה גרם לך לקחת על עצמך משימה ענקית כזאת ולבצע אותה?

ש. שניים גרמו לי לכתוב את מילון היין, האחד הוא ידיד אישי והאחר הוא האקדמיה ללשון העברית.

א. מה רצה הידיד?

ש. היינו ביחד בטעימה של יין, והתנהלה שיחה על היינות. בתום האירוע אמר לי הידיד שהשיחה הרשימה אותו מאוד, אבל הוא חשש לפצות את פיו ולהשתתף בה. "ראיתי כמה אתם נהנים מהשיחה," אמר, "הלוואי שהיה מילון יין שבו אוכל למצוא כל מונח שאני מעוניין בו, מבלי שאצטרך לקרוא ספר שלם."

א. זה נשמע הגיוני. אני יודע מנסיוני עד כמה מענגת שיחה על יין, כשאתה יכול לדבר בביטחון. שיחה כזאת מעצימה מאוד את ההנאה מן היין.

ש. אספר לך סיפור קצר על דיבור על יין. במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה חי בצרפת ופעל בה הנסיך טַאלֶרוֹן', שפֹה הוא קרוי טאלייראן (1754-1838 - Charles-Maurice de Talleyrand-Perigord). הוא היה דיפלומט ידוע, אשר מייחסים לו שלל אנקדוטות וסיפורים, והיה אחראי למיסודם של נימוסי שולחן לא מעטים. מייחסים לו גם את הסיפור הבא; הוא מזג פעם לאורחו, שהיה מתעשר חדש, יין משובח. האורח נטל את הגביע הטיל ראשו לאחור וגמע את היין בלגימות גסות אחדות, עד תומו. התרעם טאלרון' ונזף בו בחביבות, "לא כך שותים יין, וצר לי שאתה, אורחי, הפסדת חלק גדול מן ההנאה." התנצל זה ואמר, "אני לא יודע איך לשתות יין כראוי. למדני נא." מזג לו טאלרון' גביע נוסף מן היין, הרים את גביעו שלו והדגים: "התבונן ביין," אמר, "הרח אותו, תן לחושיך זמן להתענג עליו, ורק אז שתה אותו, במתינות. זה יין ולא תרופה. ואחר כך נשב ונדבר על היין."

"לדבר על היין," אומרים הצרפתים, "זאת אמנות." כמה נכון. לייצר את היין זה מדע. לשתות את היין זה החיים. לדבר על היין זאת אמנות. אכן, לדבר על היין זאת אמנות. גם כֵּף גדול. כשיודעים, וחשים בנוח עם הנושא. במילון שקד למונחי יין יש כל מה שצריך בכדי שהקורא יוכל לשוחח על יין בבטחון ובאופן אינטליגנטי. כל מה שהקורא צריך בכדי לֵיהָנוֹת שבעתיים מהיין, ומשיחה על יין.

א. הזכרת את האקדמיה ללשון העברית.

ש. כן. מילון יין מגוחך ומלא בשגיאות בעברית וביֵינית שהיא הוציאה לאור ללא בושה, גרם לכך שגמלה בלבי ההחלטה להציל את כבוד השפה העברית וכבוד היין, שנרמסו שם ברגל גסה. המילון היה עלבון לשפה העברית וליין, גם אחרי שהואילו לנכש ממנו כמה שגיאות שעליהן הערתי להם בכתב אחרי שקיבלתי טיוטה של מה שעמדו להדפיס.

א. אתה לא נשמע לי כמו חסיד של האקדמיה ללשון העברית.

ש. ממש לא. זהו גוף של אנשים עבֵשים, שזמנם עבר. חסרי יצירתיות, חסרי חוש יופי. לקויי שמיעת שפה וחרשים לזיופים. זה שאדם יודע את כללי נחי הלמד-אלף ואת חוקי נכי הזין-בעין, לא אומר שהוא יודע את עולם השפה.

א. ומה זה שייך למילון היין?

ש. שייך. ועוד איך שייך. כפי שאמרתי, האקדמיה הזאת הוציאה לאור מילון מונחי יין. חוברת קטנה ומכוערת ובה כמאתיים מונחי יין. כמעט כולם מונחים פשוטים וידועים לכל, שכל תלמיד תיכון יכול לתת להם הגדרה מילונית סבירה, ומיעוטם חידושים לשוניים בתחום היין - כמעט כולם שגויים. ככל שהבנתי ישבה על מדוכת יצירת המילון הזה ועדה של כעשרים אנשי יין ולשון, ש"עמלו" כשש שנים עד שהגיח לעולם פרי הבאושים הקטן והמכוער הזה. נכון שחלק מחברי הוועדה נטש במהלך הכנת המילון הזה בבוז ובחרי אף, אבל הנפל הזה נולד בכל זאת.

א. פרי באושים?

ש. באושים וגרוע מכך. המילון היה גדוש בשגיאות, בפירכות, בכיעור, בסירוס הזוי של שמות, בחוסר הבנה של מלים בשפה העברית.

א. ככה? אתה יכול לתת דוגמאות?

ש. דוגמאות? בבקשה: "עִרסול" השגוי עד להדהים במקום 'סִחרור' הנכון. "ממסך" המאוד מאוד שגוי ומכוער במקום 'רֶקַח' הנכון המצוי כבר בתנ"ך. "מבעבע" השגוי מאוד והכל כך מכוער, במקום 'מקציף' כמו בשפות כל מדינות התרבות. "טפיה" המכוער שמזכיר יותר מכל "טפו" במקום 'גידוש' הנכון, או כמו שכתב לי היינן ומשורר היַיִן אבי פלדשטיין: "אפשר יהיה לקבור קבורת חמור את ילידת האקדמיה התפלצתית "טפיה", כעִברוּת של topping. מה אומר לך עוד, יש לי מכל לא מלא, ואני עומד וטופה. טפי לפה וטפי לשם...". "יין נֶקֶז" המבחיל ומעליב היין, במקום 'יֵין נֶגֶר' הנכון והמתבקש. "עובש אציל" השגוי, המכוער והדוחה, במקום 'מַק אציל' המדוייק, ועוד. גם בהגדרות עצמן נפלו שגיאות גסות.

א. כמו מה?

ש. עזוב. כבר לא נעים לי.

א. כמו מה?

ש. כמו, למשל, שבמקום לכתוב גביע יין הם כתבו "כוסית". כוסית! כוס קטנה, במקום כראוי 'גביע'. אפילו ילד יודע שיין שותים בגביע ולא בכוס, ובוודאי ובוודאי ובוודאי שלא בכוסית. אבל לך ספר זאת לחברי האקדמיה העבשה וחסרת הבושה הזאת שאצלה יין שותים בכוסית!

א. טוב, הבנתי. כבר יצאה מהדורה שניה של מילון שקד למונחי יין?

ש. כן. יצאו שתי מהדורות. בנוסף, יש גם מהדורה דיגיטלית בפורמט מידפדף יפה למחשב, ומהדורה דיגיטלית בפורמט PDF לטלפונים הניידים. הפורמטים הדיגיטליים מאפשרים גישה מהירה לכל מונח ולכל מלה במילון, והפורמט לניידים מאפשר למילון להיות עם בעליו בכל עת ובכל מקום. זאת ועוד, הפורמט הדיגיטלי מאפשר לכל רוכש לקבל עותק אישי עם שמו. זאת ועוד ועוד, אפשר לקנות עותק מותאם עם שם ו/או לוגו למשלוח במייל כשי אישי או כשי של חברה לכל מספר של מוטבים - מ-10 ועד עשרות אלפים, במחירים נוחים עד מאוד! זה אידיאלי בכל עת כי כך נחסך המון נייר, המון דלק שליחויות ודואר והמון זמן, וזה אידיאלי שבעתיים בתקופה זאת של מגיפת הקורונה, שבה המשלוח האלקטרוני חשוב ויעיל מתמיד! המילון מגיע בפועל אל כל מקבל בתוך דקות.  

א. וזה לא מכביד על הזכרון של הנייד?

ש. לגמרי לא! 470 העמודים עם כל התמונות הצבעוניות, תופסים בסך הכל כשלושה-עשר מגה, כשלכל נייד יש כיום המון גיגות.

א. תכל'ס, איך קונים ואיפה?

ש. בחנות הספרים האינטרנטית של הוצאת הספרים 'ארגמן-מיטב', בכתובת:

https://bkiovnhroh1.com/Catalog.asp?t1=1

א. ומה המחירים?

ש. יש שלל אפשרויות:
h ספר נייר בכריכה קשה: 129.90 + 29.90 דמי טיפול ומשלוח בדואר רשום

h ספר נייר בכריכה רכה: 119.90 + 29.90 דמי טיפול ומשלוח בדואר רשום

h ספר דיגיטלי מידפדף למחשב, כולל דמי טיפול ומשלוח למייל: 69.90

h ספר דיגיטלי (PDF) לטלפון הנייד, כולל דמי טיפול ומשלוח בו'אטסאפ: 29.90

h רכישה משולבת: ספר דיגיטלי מידפדף למחשב + ספר דיגיטלי לטלפון הנייד, כולל דמי

   טיפול ומשלוח - 79.90

h רכישה משולבת: ספר נייר בכריכה קשה + ספר דיגיטלי מידפדף למחשב + ספר

   דיגיטלי לטלפון הנייד, כולל דמי טיפול ומשלוח בדואר רשום -  214.90.

א. קניתי. עוד אחד. בשביל חבר.

ש. תודה. שניפגש בדברים הטובים.