"וּלְקַחְתֶּם לָכֶם ... פְּרִי עֵץ הָדָר" (ויקרא כג, מ) – מִשֶּׁלָּכֶם וְלֹא הַגָּּזוּל.
אָמַר רַ' לֵוִי: מִי שֶׁלּוֹקֵחַ לוּלָב גָּזוּל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
ללִסְטִים שֶׁיּוֹשֵׁב בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים וּמְקַפֵּחַ לְעוֹבְרִים וְשָׁבִים.
פַּעַם אַחַת עָבַר עָלָיו לִגְיוֹן אֶחָד לִגְבּוֹת מִסִּים שֶׁל אוֹתָהּ הַמְּדִינָה.
עָמַד לְפָנָיו וְקִפְּחוֹ וְנָטַל כָּל מָה שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ.
לְאַחַר יָמִים נִתְפַּס אוֹתוֹ לִסְטִים וְנֶחְבַּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים.
שָׁמַע אוֹתוֹ הַלִּגְיוֹן וְהָלַךְ אֶצְלוֹ
וְאָמַר לוֹ: תֵּן לִי מָה שֶׁקִּפַּחְתַּנִי וַאֲנִי אֲלַמֵּד עָלֶיךָ זְכוּת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
אָמַר לוֹ: מִכָּל מָה שֶׁקִּפַּחְתִּי וּמִכָּל מָה שֶׁנָטַלְתִּי אֵין לִי כְּלוּם, אֶלָּא שָׁטִיחַ זֶה שֶׁתַּחְתַּי וְהוּא מִשֶּׁלְּךָ.
אָמַר לוֹ: תְּנֵהוּ לִי וַאֲנִי אֲלַמֵּד עָלֶיךָ זְכוּת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
אָמַר לוֹ: טְלֵהוּ.
לְמָחָר הֶעֱמִידוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לַדִּין.
שָׁאַל אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ: יֵשׁ לְךָ בֶּן אָדָם שֶׁיְּלַמֵּד עָלֶיךָ זְכוּת?
אָמַר לוֹ: יֵשׁ לִגְיוֹן פְּלוֹנִי שֶׁיְּלַמֵּד עָלַי זְכוּת.
שָׁלַח הַמֶּלֶךְ וְקָרָא לוֹ:
אָמַר לוֹ: יוֹדֵעַ אַתָּה זְכוּת עַל אָדָם זֶה?
אָמַר לוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי, כְּשֶׁשְּׁלַחְתַּנִי לִגְבּוֹת מִסִּים שֶׁל אוֹתָהּ מְדִינָה עָמַד זֶה לְפָנַי וְקִפְּחַנִי וְנָטַל כָּל מָה שֶׁהָיָה עִמִּי, וְשָׁטִיחַ זֶה, שֶׁהוּא מִשֶּׁלִּי, מֵעִיד עָלָיו.
וְכָל הָעָם צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר: אוֹי לוֹ לְזֶה, שֶׁנַּעֲשָׂה סָנֵגוֹרוֹ קָטֵגוֹרוֹ!
כָּךְ אָדָם לוֹקֵחַ לוּלָב לִזְכּוֹת בּוֹ,
וְאִם הָיָה גָּזוּל – צוֹוֵחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
וְאוֹמֵר: גָּזוּל אֲנִי, חָמוּס אֲנִי,
וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים: אוֹי לְזֶה, שֶׁנַּעֲשָׂה סָנֵגוֹרוֹ קָטֵגוֹרוֹ!
