שיר:
גוף הזיכרון  / מרגלית מתתיהו

 

אֲנִי מוֹשִׁיטָה לַזִּכָּרוֹן יָד מְהַסֶּסֶת

רוֹתֶמֶת לוֹ שִׁבְעָה סוּסִים פְּצוּעִים

לְקַרְטֵעַ בֵּין חֹשֶׁךְ לְאוֹר

 

לְשׁוֹן הַזְּמַן נִשְׁלַחַת לְעֻמָּתִי

מַתְרִיסָה וְנִבְלַעַת.

 

הַזִּכָּרוֹן נִפְרָשׂ כִּגְלִימָה,

אֲנִי נִתְלֵית בָּהּ

לֹא מוּדַעַת לַעֲתִיד הַזְּרִימָה.

 

בַּעֲרוּצֵי הָאֲוִיר הֲפוּגַת חַמְצָן.

 

מַעְבֶּדֶת גּוּפִי טוֹוָה רֶשֶׁת

לִתְמֹךְ בְּגוּף הַזִּכָּרוֹן

בְּעֵת נְפִילָה.