אֶל־מוּל הַשֶּׁמֶשׁ (פּוֹאֶמָה קְצָרָה) / חַיִּים סֶפְטִי

נָמֵס הָרָקִיעַ עַל סְבִיבָהּ, מַעְגָּלִים מַעְגָּלִים נוֹטֶפֶת פִּלְדַת הַשָּׁמַיִם הַתְּכֻלָּה

עֵין סַעֲרַת הַזָּהָב נוֹסֶסֶת תּוֹסֶסֶת בִּשְׁמֵי מְצוּלָה

סוֹבֶבֶת עַל צִירָהּ כּוּר־אֵשׁ בִּמְעַרְבֹּלֶת רוֹתַחַת

בְּמַחְזוֹר־נֶצַח מְנִיפַת חֲנִיתוֹת הַזָּהָב נִפְתַּחַת נִפְתַּחַת,

מְלֻבָּנוֹת נוֹרוֹת, בִּתְנוּפַת אַדִּירִים הֲלוּמוֹת,

מַבְעִירוֹת פְּנֵי רוֹם, חוֹדְרוֹת גֵּו עֲרָבוֹת, בְּסַלְעֵי אֶרֶץ מוּטָחוֹת,

מְיַבְּשׁוֹת מִקְוֵי הַמַּיִם, מְאַדּוֹת אַדְווֹת הַיַּמּוֹת,

פְּנֵי הָאֲדָמָה אוֹדְמוֹת וּתְהוֹמוֹת מֵימֶיהָ רוֹתְחוֹת

וְהֶרְקוּלֶס עֵינָיו אֶל יְקוֹד פָּנֶיהָ מֵישִׁיר,

מִדְרַךְ רַגְלָיו רָאשֵׁי הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים וְצִלְלֵי מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ עַל יַעֲרוֹת הָעַד נִטָּשִׁים

שְׂמֹאלוֹ אוֹחֶזֶת בְּקֶשֶׁת־בֶּעָנָן וִימִינוֹ מוֹתַחַת מֵיתָרָהּ

וְחֵץ הַזָּהָב אֶל גּוּפוֹ נָסוֹג, נִדְרָךְ וְאוֹצֵר תְּנוּפַת כַּבִּירִים לְהַדְבִּירָהּ

הוּא בִּדְרִיכַת קַשְׁתּוֹ עַד דִּמְדּוּמֵי עֶרֶב, אֵין בּוֹ הָעֹז לִירוֹת חִצּוֹ שֶׁמָּא יְמִיתָהּ

אַךְ בְּרוּחוֹ הַתִּגָּר וּפְרִישַׂת יָדָיו לְעֶבְרָהּ עֲרוּכָה

פִּרְצֵי־כֹּחָהּ־אֵין־רֶסֶן אֶעֱצֹר, כֹּה אֶעֱמֹד לְאֵימָה

וּמִפָּנַי תַּעֲמֹד הִיא מִשָּׂרְפָה אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ

וְעוֹד הוּא מִדֵּי שַׁחַר נֵעוֹר לֶאֱחֹז קַשְׁתּוֹ אֶל־מוּל הַשֶּׁמֶשׁ

בִּדְרִיכַת קַשְׁתּוֹ עַד דִּמְדּוּמֵי עֶרֶב עוֹמֵד מֵאָז לְאֵימָה

מִפָּנָיו עוֹמֶדֶת הִיא מִשָּׂרְפָה אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ

(בעקבות המשפט "[הרקולס] כיוון את חיצו למול השמש ואיים כי יִירֶה בו" –

"מיתולוגיה" מאת עדית המילטון, הוצאת "מסדה", מהדורת 1982, עמ' 127).

(מתוך הספר "דו"ח על יתרת הנפש", הוצאת "כרמל").