מַעֲשֵׂר/ טל איפרגן

כְּשֶׁאֶזְדַּקֵּן

וְתִשָּׁכַח עָלַי דַּעְתִּי

וְאֶשְׁכַּח אֶת מַטְּלוֹתַי הַקְּטַנּוֹת

וְאֶשְׁכַּח הֵיכָן הָיִיתִי וְעִם מִי,

אֶזְכֹּר פְּעָמִים שֶׁעָצַרְנוּ

כִּרְכָּרָה לְבָנָה בַּתַּחֲנָה,

בֵּרַכְנוּ וּפִזַּרְנוּ תְּבוּאָה לִצְדָקָה

לְמַעַן עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם

לְמַעַן בַּעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁעַל הַיַּבָּשָׁה

בִּשְׁמֵנוּ

בְּשֵׁם הַתּוֹרָה

בְּשֵׁם הָאַהֲבָה