סיפור תלמודי:
רבי אלעזר ברבי שמעון תופס גנבים/ מתוך  תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא

 

רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן מְצָאוֹ לְבַלָּשׁ אֶחָד שֶׁהוּא תּוֹפֵס גַּנָּבִים.

 

אָמַר לוֹ: הֵיאַךְ אַתָּה מַכִּיר בָּהֶם?

 

וְכִי לֹא לְחַיּוֹת הֵם דּוֹמִים שֶׁיּוֹצְאִים בַּלַּיְלָה וּמִתְחַבְּאִים בַּיּוֹם?

 

וְשֶׁמָּא אַתָּה נוֹטֵל צַדִּיקִים וּמַנִּיחַ רְשָׁעִים?

 

אָמַר לוֹ: וּמָה אֶעֱשֶׂה? מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא.

 

אָמַר לוֹ: בּוֹא וַאֲלַמֶּדְךָ הֵיאַךְ תַּעֲשֶׂה:

 

הִכָּנֵס בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת לַחֲנוּת,

 

וּכְשֶׁתִּרְאֶה אָדָם שׁוֹתֶה יַיִן, יוֹשֵׁב וּמַחֲזִיק כּוֹס בְּיָדוֹ וּמְנַמְנֵם – שְׁאַל עָלָיו:

 

אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא – הִשְׁכִּים לְתַלְמוּדוֹ;

 

אִם פּוֹעֵל הוּא – הִשְׁכִּים לִמְלַאכְתּוֹ;

 

לֹא זֶה וְלֹא זֶה – תָּפְסֵהוּ, גַּנָּב הוּא.

 

נִשְׁמְעוּ הַדְּבָרִים לַמֶּלֶךְ.

 

אָמְרוּ: "קוֹרֵא הָאִגֶּרֶת הוּא יְהֵא הַשָּׁלִיחַ".

 

הֵבִיאוּ אֶת רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן – וְהָיָה תּוֹפֵס גַּנָּבִים.

 

שָׁלַח לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: חֹמֶץ בֶּן יַיִן! עַד מָתַי אַתָּה מוֹסֵר עַמּוֹ שֶׁל אֱלֹהֵינוּ לַהֲרִיגָה?

 

שָׁלַח לוֹ: קוֹצִים אֲנִי מְכַלֶּה מִן הַכֶּרֶם.

 

שָׁלַח לוֹ: יָבוֹא בַּעַל הַכֶּרֶם וִיכַלֶּה אֶת קוֹצָיו.

 

 

 

פַּעַם אַחַת פָּגַע בּוֹ כּוֹבֵס אֶחָד וּקְרָאוֹ: חֹמֶץ בֶּן יַיִן.

 

אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מִשֶּׁהוּא חָצוּף כָּל כָּךְ – רָשָׁע הוּא.

 

אָמַר לַעֲבָדָיו: תִּפְסוּהוּ – וּתְפָסוּהוּ.

 

לְאַחַר שֶׁנִּתְיַשְּׁבָה עָלָיו דַּעְתּוֹ – חָזַר אַחֲרָיו לִפְדּוֹתוֹ וְלֹא יָכֹל.

 

קָרָא עַל עַצְמוֹ: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ – שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ (משלי כא, כג).

 

תָּלוּהוּ.

 

עָמַד רַ' אֶלְעָזָר תַּחַת הָעֵץ וְהָיָה בּוֹכֶה.

 

אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהוּא וּבְנוֹ בָּאוּ אֶל נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.

 

הִנִּיחַ יָדוֹ עַל בְּנֵי מֵעָיו וְאָמַר: שִׂישׂוּ, בְּנֵי מֵעַי, שִׂישׂוּ,

 

וּמָה סְפֵקוֹת שֶׁלָּכֶם כָּךְ – וַדָּאוּת שֶׁלָּכֶם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

 

מֻבְטָח אֲנִי בָּכֶם שֶׁאֵין רִמָּה וְתוֹלֵעָה שׁוֹלֶטֶת בָּכֶם.

 

 

 

וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתּוֹ.

 

הִשְׁקוּהוּ סַם שֶׁל שֵׁנָה

 

וְהִכְנִיסוּהוּ לְבַיִת שֶׁל שַׁיִשׁ

 

וְקָרְעוּ כְּרֵסוֹ

 

וְהוֹצִיאוּ מִתּוֹכוֹ סַלֵּי סַלִּים שֶׁל חֵלֶב

 

וְהִנִּיחוּם בְּחַמָּה בְּתַמּוּז וּבְאָב

 

וְלֹא הִסְרִיחוּ.

 

קָרָא עַל עַצְמוֹ: "אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח" (תהילים טז, ט).

 

 

חפש באתר

טואול - בניית אתרים