שיר:
יישור הדרים /רותי ויטל גילעד

 

בְּצַעֲרִי אֲנִי פּוֹנָה עַל הָעֲצִיצִים בַּמִּרְפֶּסֶת.

בִּמְיֻחָד אֶל הַהֲדָרִים.

יֵשׁ לִי פּוֹמֶלָה חֲדָשָׁה,

נִקְלְטָה בְּלִי סִפּוּר.

סֵמֶל לַהֲגִירָה מְאֻדֶּנֶת.

לְגַבֵּי הַלִּימוֹנִים יֵשׁ פִסְפוּס גָּדוֹל.

הַמְּתִיקוּת הִיא בִּנְדִיבוּת.

בִּכְלָל, עָדִיף שֶׁאֶתְעָרֵב,

שֶׁאֶתְעַרְבֵּב כַּמָּה שֶׁפָּחוֹת.

בְּצַעֲרִי אֲנִי פּוֹנָה אֶל עֲצִיצֵי הַמִּרְפֶּסֶת

וְלִבִּי־שֶׁלִּי נֶחְמָץ.

סִפּוּר תָּמִיד מְחַפֵּשׂ אֲדָמָה.

 

 

 

 

 

 

 

 

חפש באתר

טואול - בניית אתרים