הספר החדש של זאב ליכטנזון "כי החיים שוב נוגעים בו", בהוצאת ארגמן-מיטב, 2020, מכיל 15 סיפורים קצרים שעניינם סיפורי אהבה המבוססת על יחסי כוח, ניצול, שעבוד וסטייה מכללי המוסר, ובעיקר שנאה שרוחשת מתחת למסווה האהבה. האהבות נוגעות למלחמת הקיום הן בימי מלחמה והן במאמצי ההישרדות היומיומיים בעולם אלים.
הספר אכן מיוחד במקוריותו ובכתיבה שלו אך הוא מציג תמונת מצב קשה של עולם שבו אין מקום לאהבה אמתית. בעולם כזה כל דיון משמעותי עם אלוהים הופך להתרסה ולסרקזם על חוסר התוחלת שבקיום מצוות הדת. או כדברי המשורר המתריס כלפי אלוהים: "אומרים יש אהבה בעולם. מה זאת אהבה?"
בסיפור "כי החיים שוב נוגעים בו", נכה ממלחמת סיני חי בניתוק ממשפחתו, נעשה אדיש לאזעקות מלחמת יום הכיפורים וככל שהוא מתלהב מהמלחמה כך הוא מנהל יחסים מבוססי סקס עם השכנה שבעלה נמצא בשדה הקרב- עובר על ציווי "לא תחמוד".
בסיפור "יד לבנים", קשר בין נכה מלחמת לבנון השנייה עם אם ששכלה את בנה במלחמת לבנון הראשונה אינו אפשרי כי האישה קשורה אליו בגלל תפקידה כמספקת שירותי מין לנכי צה"ל במסגרת משרד הביטחון. על העצב שלה נוספת העובדה שהיא אינה יודעת מי משני הגברים שאיתם ניהלה רומן בזמנו הוא האב הביולוגי של בנה המת.
בסיפור "מלחמה מחורבנת", משיח נכה צה"ל את ליבו מול אדם אקראי בבית קפה ובו מספר על חייו לאחר שהשתתף כטנקיסט באחת המלחמות וניצל פעמיים מן הטנק המופגז. הוא ממשיך לחיות רק עם זכר חבריו הנופלים ולא מסוגל לנהל שום קשר עם אישה או עם אדם אחר בכלל. המפלט היחידי שלו הוא העבודה שבה הוא משקיע את כל מרצו.
בסיפור "רק בגלל שאני כבר מת", מסכם את חייו אדם שמרגיש את המוות כמעט באופן מוחשי כמסלול רגיל ומוצלח של עבודה, צבא, מילואים, נישואים, משכנתה, ילדים וגירושים ברוח טובה. היא לאחר בגידות רבות בתוך חיי הנישואים והוא דווקא שמרן ונאמן. רק שפתאום הוא נזכר בגילוי עריות שעבר עם אמו בגיל 4 ובגיל הבר-מצווה. הוא מציג את הקשר עם אמו כביטוי לאהבה גדולה, ויוזמי המעשה המיני הם שניהם. אף אחד אינו אשם יותר מהשני- עובר על איסור "גילוי העריות".
בסיפור "גולגולות מרוסקות", מלחמת גלדיאטורים בין טרקטורונים לבני אדם נערכת מול קהל צופים לטובת צופי היוטיוב. בשעת הקרב לרגל חגיגות המאה פורץ מרד נגד הצופים בטריבונות והדורסים והנדרסים מפנים את זעמם כלפי הקהל ובורחים מחשש לנקמה. מנהיג המרד וחברו נאלצים לרדת למחתרת ומנהלים חיים בזהות בדויה בלי לצאת מחדרם. גם כאן הקשר שלהם מקבל אופי של קיום הומוסקסואלי לא בגלל נטייה וחשק אלא כדי לא להסתכן בחשיפה שכרוכה במגע עם נשים מקומיות בארץ מגוריהם הנוכחית.
בסיפור "לב זה לא כלב", לאחר התקף לב שמתרחש בגלל חיים מאומצים של רכישת השכלה, עבודה קשה וחתירה להצלחה, שמתרחש במטוס מעל גרמניה ואשפוז בבית חולים בחו"ל, נשאר הגיבור בקשר מיילים עם הרופאה שלו. הוא מפנטז לחזור ולפגוש אותה כשבפועל הוא כבר לא מציאה גדולה והקשר הידידותי האמתי שיש לו הוא רק עם הלב שלו.
בסיפור "שני מרצדסים שחורים ותאונה אחת", משקיעה בת לניצולי שואה יפה ומשכילה את כל מרצה למציאת ראשי נאצים, שחיים בפריז עם רזומה משוכתב שלא מזכיר את גודל פשעם בזמן המלחמה. במסווה של יפיפייה בלתי מושגת היא משדלת אותם להגיע לבית מלון שבו היא לכאורה תתמסר להם, אבל זאת כדי לגרום לתאונת דרכים ביניהם כנקמה. במקום להתעסק באהבה ובקשר אמתי היא מקריבה את שנותיה היפות כדי להתעסק בשנאה שלא שוככת עם השנים.
הסיפור "סיפור על יוליסס", הוא סיפור אהבה מינית של כלב לבעליו, הגיבור לא מצליח לשדך לכלבו בת זוג מהמין השני, אך הכלב נאות להזדווג רק עם נשים לאחר שהגיבור כבר היה בתוכן. לאחר מכן הכלב נאות להזדווג עם בנות מינו רק אם הן נושאות את ריח תחתוניו של אדונו. כשאהבת אדוניו מתפוגגת מעדיף הכלב להתאבד בדריסה- בנות הזוג של הגיבור עוברות בעצם על איסור משכב בהמה".
בסיפור "סיפור על אוייקל, המנהל המחלקה, אוטובידיוגרפיה", עושה מנהל מחלקה כל שביכולתו למשוך ולו מעט תשומת לב לעובדה שהתפשט מבגדיו בעודו ממשיך לשבת במשרדו ולעבוד כרגיל. הוא גאה בעובדה שמצא פתרון לבעיית החום במשרד בגלל המזגן שהפסיק לעבוד. התפשטותו אינה משנה את סדר העניינים והיחס אליו ממשיך כביום ביומו: יחס אדיש וענייני. גם מחשבותיו המיניות נשארות בגדר פנטזיה שלו בלבד. היפוך "חטא גן עדן"- אכילה מעץ הדעת לא מביאה עמה הרבה דעת.
בסיפור "אבא", אב ובת נפגשים באקראי בבריכה של בית מלון. הדמיון החיצוני ביניהם בולט מאוד. בתת מודע הם מנחשים שהיא הבת שנולדה מבחורה שעזב כשהייתה בהיריון ממנו, אך הם מוותרים על שמחת המפגש בין האב האבוד לבת ומימוש אהבת בת ואב כדי לממש פנטזיה של "גילוי עריות".
בסיפור "שולחן הפוך", בת חמישים מספרת איך בגיל צעיר מאוד הבינה שהצניעות היא מזויפת ורק כלפי חוץ, ולהצדקת מעשיה היא מביאה דוגמאות של סיפורי זימה מן התנ"ך. אפילו בחיי הנישואין היא מצליחה להעמיד פני תמה כשלמעשה היא בוגדת בבעלה פעמים רבות. הגברת מוצאת טעם לחייה רק בסקס. על אהבה אין מה לדבר.
בסיפור "כולם היו בטוחים שאני שוכבת אתו. היא יפה וחכמה, הוא גברי וקשוח. האהבה הרוחנית ביניהם מתאפשרת משום שהיא אפלטונית בלבד. בפועל הוא נשוי שידוע בכיבושיו הרבים ואילו הקשר שלו אתה מחזיק מעמד לאורך שנים משום שיש ביניהם שיתוף פעולה עסקי בלבד.
בסיפור "זה לא היה זיון זו הייתה מלחמה", הוא כבר עורך דין מצליח, היא כבר רופאה מצליחה. כשהיו סטודנטים צעירים הייתה ביניהם אהבה גדולה. המפגש המקרי ביניהם לאחר שנים של געגועים ופנטזיות על חידוש הקשר נגמר בכישלון חרוץ. מסקנת הסיפור: אהבה לא יכולה לשרוד לנצח, היא יכולה רק להפוך לשנאה או למלחמה.
בסיפור "קרקס של אישה אחת", הגיבורה מכירה רק סוג אחד של אהבה: אהבה שמתוגמלת בהרבה כסף. רק כשמבינה שמחלתה מקרבת את קיצה היא מחליטה לפרוש מן העולם ומשגרת חייה כדי ליהנות משארית חייה ולבזבז את כל כספה על הנאות החיים. את חובת השארת הירושה לילדיה ולנכדים שעדיין לא נולדו היא עושה באופן קר ובלי צורך לראות את פניהם כדי להיפרד. ההנאה שלה מאהבה בלתי אפשרית מתקיימת רק עם בחור צעיר בהחלפת תפקידים: הוא מוכר כעת את גופו למען כסף והיא זו שמשלמת בהרבה כסף תמורת סקס מנחם עם הצעיר יפה התואר שאתו היא גם צוחקת וגם נהנית וגם משתפת בסיפור חייה בפעם הראשונה, ללא מעצורים. הסיפור מעלה שאלה ערכית האם יש גבול ברור בין אהבה לזנות?
הסיפור "ג'ילה'" מראה כיצד שני עולמות של ערכים מנוגדים נפגשים במציאות באופן לא צפוי ואקראי. סטודנט דתי, מצטיין בלימודיו נענה ליחסי אישות עם גבר שמתפקד כאישה בבית וכגבר בחוץ, אלא שאהבה אמתית לא יכולה להתקיים. מהר מאוד הבחור הדתי לוקח על עצמו את תפקיד הגבר המסורתי שמתבטא באדנות ושעבוד של הגבר הנשי. כשהקשר מסתיים הוא מתחתן עם בחורה כאילו נמחק עברו ההומוסקסואלי והאירוניה היא שגם הבחורה שאתה הוא מתחתן אינה צדקת גמורה. היא באה לתוך הנישואים כשהיא כבר מעוברת מגבר אחר.
מכל הסיפורים עולה תמונה מורכבת, מיוחדת, מקורית, רבת אנפין אך עגומה למדיי של אהבות חסרות סיכוי שמבוססות כולן על סטייה של גילוי עריות, משכב זכר, משכב בהמה, אהבת כסף ונכות רגשית וגופנית.
