אַתָּה בַּמַּעֲמָק חָרַגְתָּ,
וְשׁוּם מַעְפִּיל לֹא יַשִׂיגְךָ.
קַשּׂוּב, שֶׁשִׂיחַ סוֹד הִמְתַּקְתָּ,
אֲבָל לְתֵאָבוֹן שָׁתַקְתָּ
בְּבוֹא מוּג לֵב לְנַסּוֹתְךָ.
סְבַךְ שֶׁל סְתִירוֹת אַתָּה כְיַעַר.
כְּיֶלֶד עִמָּדִי תִשְׂחַק,
אֲבָל מִפִּיךָ קוֹל הַנַּעַר
עַמִּים וּמַמְלָכוֹת יִשְׂחַק.
רֵאשִׁית סְפָרִים לְךָ נִכְתָּבוּ,
רֵאשִׁית תְּמוּנוֹת נִסּוּ אוֹתְךָ.
וּבֵין יִבְכּוּ וּבֵין יֹאהָבוּ,
אוֹתוֹת שִׁמְךָ אֲשֶׁר נִשְׂגָּבוּ
טְבוּעוֹת בִּפְנֵי כָּל שֶׁחָשָׁבוּ
עִם הַבְּרִיאָה לְהַשְׁווֹתְךָ.
בַּאֲלָפִים לֹא נִמְצָאֶךָ,
הַקָּרְבָּנוֹת הָיוּ לַשָּׁוְא.
עַד כִּי בִדְמִי דְבִיר חֲסָדֶיךָ
שָׁמַעְנוּ חֶרֶשׂ צְעָדֶיךָ
וְהָעֶרְגָּה לַחֲזוֹת פָּנֶיךָ
לֶהֱיוֹתֶיךָ דְּמוּת תְּשַׁו.