עִם הֵעָלְמוּת הַכְּפוֹר הַלָּבָן וְיָרֹק הַחֲלוֹמוֹת פִּחוּתֵי הָעֵרֶךְ,
אַחֲרֵי יוֹם דַּל עָמָל,
הַזְּמַן מִתְרַצֶּה בַּעֲבוּר זוֹנָה בוסרית זוֹ:
אִוְשָׁה אַחַת שֶׁלָּהּ,
שׁוֹבָהּ אֶת הָרְחוֹב שֶׁלָּנוּ
עַד שֶׁכָּל גֶּבֶר -
לָבָן, אָדֹם אוֹ שָׁחֹר
מִתְמַגְנְטִים אֱלֵי נִרְפּוּתָהּ .
מַארְק, אֲנִי קוֹרֵאת,
פֶּה זֶה שֶׁנּוֹעָד לְגַסּוּיוֹת,
פָּנִים מְחֹרָצוֹת אֵלֶּה,
נוֹטוֹת אֵלֶיךָ מֻכְתָּמוֹת, שְׁקוּעוֹת, מְצֻלָּקוֹת,
הֲלוּמוֹת קַדְרוּתָהּ שֶׁל כָּל שָׁנָה.
אַף גברבר לֹא יַטְרִיד,
אֶלָּא הַחֶמְלָה תִּמָּצֵא
לְהַטְלִיא בְּמוּתָג הָאַהֲבָה
תֹּאַר מְעֻוָּת זֶה,
אֲשֶׁר יָצָא מֵאֲגַם, מִתּוֹךְ בִּיב,
מִסֵּפֶל שָׁחֹר,
אֵלִי עֵינֵי טְהוֹרוֹת מַבָּט,
הַמִּתְבּוֹנְנוֹת מֵעַל.