שיר:
נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ/ יעקב ברזילי

                                                                            לעמוס אריכא

נִפְתָלוֹת דְּרָכָיו שֶׁל מְזַוֵּג הַנְפָשׁוֹת

לֹא רָדַפְנוּ אוֹתָן שְׂמָלוֹת

לֹא חָצִינוּ אוֹתָם צְמָתִים

מֵאָז ֶהִתְנַגַּשְׁנוּ כִּשְׁנֵי תּוֹעֵי דְּרָכִים

בְּרִית נְפָשׁוֹת כָּרַתְנוּ

שִׁירֵי אַהֲבָה הָיוּ שׁוֹשְׁבִינִים

נִשְׁבֵּיתָ בְּיוֹפְיָהּ שֶׁל שְׂפַת עֵבֶר

אֲזוּקוֹת יָדֶיךָ

וְאֵין רָצוֹן לְהַתִּיר אֲזִקִּים

הַטֶּבַע בִּמְלוֹא מֵעֲרוּמָיו מִתְמַסֵּר לְךָ

כְּאָדָם מִתְמַסֵּר לְחַוָּתוֹ

לְיָמִים נֶעֶרְמוּ שְׁנוֹתֶיךָ

בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית שֶׁל הַחַיִּים

עִנְבָּלִים בְּאַשְׁמֹרֶת שְׁלִישִׁית, כְּבָר מְצַלְצְלִים

וְאַתָּה נוֹשֵׂא אֶת חַיֶיךָ מֵאָבִיב לְאָבִיב

בָּאָבִיב

פְּנֵי הֶעָלִים רוֹחֲצוֹת בְּאוֹר רִאשׁוֹן

עָלֶה וְעוֹד עָלֶה מִתְעַרְסְלִים בָּרוּחַ

מִתְיַפִּים מוּל הַמַּרְאוֹת

וּבַיֹּפִי הַזֶּה

אַתָּה מְנַהֵל דּוּ שִׂיחַ עִם עוֹרֵב

בִּמְרוֹם צַמֶּרֶת אוֹרֵב לְטֶרֶף:

"עוֹד לֹא, עוֹד לֹא!"

אַתָּה אוֹמֵר לוֹ

וְהוּא בְּשֶׁלּוֹ:

"כְּבָר, כְּבָר, כְּבָר!"

וְעוֹד לֹא אָסַפְתָּ יְבוּלֵי שְׁנוֹתֶיךָ

גַּם לֹא צָרַרְתָּ צֵידָה לַדֶּרֶךְ

אֶפְשָׁר שֶׁהַפַּעַם

תְּאַחֵר בַּנֶּשֶׁף .