לַמְּרוֹמִים מִתַּמֵּר הַגֶּשֶׁר
וְדוֹמֶה לְקֵן נְמָלִים –
עִוְרִים, פִּסְחִים, סַבָּלִים
מְצַפִּים לִנְדָבָה, לְתֶשֶׁר.
הַגֶּשֶׁר הָרָם מִשְׁתַּפֵּעַ,
רַכֶּבֶת תַּחְתָּיו דּוֹהֶרֶת.
בְּמַה דַּעְתִּי מְהַרְהֶרֶת?
אִישׁ אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ.
הָעוֹלָם, יָפָתִי, הָעוֹלָם
אָץ וְרָץ בְּתִקְתּוּק קָבוּעַ.
בְּנֵי אָדָם, בְּנֵי אָדָם, בְּנֵי אָדָם
בִּמְרִיבוֹת בְּכָל מְאֹדָם.
מִי יֵדַע לָמָּה, מַדּוּעַ?
מַעֲקָיו שֶׁל הַגֶּשֶׁר הָרָם
צְבוּעִים בְּצֶבַע שָׁחוֹר,
גְּשָׁרִים כֹּה רַבִּים בָּעוֹלָם
עֲדַיִן עָלַי לַעֲבֹר.
*גָ'הִיט קִילֵבִּי( 1917 -1997) -יצירתו השירית שואבת הרבה את השראתה מהשירה העממית של אנטוליה עם דגש רחב על ילדות ,נעורים וטבע.