אברהם .אבינו ? / זאב ליכטנזון

מה ידעו לה שלושה אורחים

שאברהם לא ידע אותה?

צחקה?

כבר סרסרה, כאחותו,

לאבימלך ולפרעה. 

ולא מלאה באר שרי ,

שמר רחמה אז אל שדי.

חשד? אולי .

 דמו דם חם

ראשו חכם 

יצא לשחוט 

את הספק,

שלא יצחק  

יצחק

את כבוד המשפחה ,  

יצחק תולדות עם ישראל .

ובן הגר,

 אתו באוהלו, 

הוא, מה נהיה אתו?  

המדברה ! 

כך טפללה

גבירתה –  אשתו ,

גברת  שרה.

לך לך ,

ציווה את בנו ,

עוף מכאן, לך , תהגר , 

שלא נראה אותך יותר. 

את אחיך, ישמעאל ,

כמעט רצחתי

על מזבח

ואתה ,בן מי יודע ,

 גם את אמך

ידע אורח?

אני זקן, כבר אין לי כוח,

אז לך ,תמותו

במדבר,

אתם כולכם אותו דבר.

 אשר על כן  מאד אתמה 

מי הוא זה ה DNA

שהתנחל בדם אמנו ,

שככתוב, הן היא שרה,

שרה. אמנו.

ואברם – הוא אב המון גויים , 

אברהם. אבינו.

 אשר זרעו פרה רבה ,

כחול אשר על שפת הים

וככוכבים  ממעל ,

זה האב וזה הבעל ,

את בנו, יחידו, אשר אהב ,

את יצחק  

- אותו

לא ידע?