שיר:
הַדֶּרֶךְ אֶל עַצְמְךָ /לאה טרן

הַדֶּרֶךְ אֶל עַצְמְךָ מַתְחִילָה בִּרְחוֹב צְדָדִי

בִּכְנִיסָה מְפוּיֶסֶת  פַּעֲמוֹן שִׁכְחָה

נִתְקַל בַּדָּבָר כְּמוֹ מְעִיל דַהוּי שֶׁהִשְׁאַרְתָּ

עַל סַפְסָל כְּשֶׁלֹּא זָכַרְתָּ דָּבָר זוּלַת

הֱיוֹתְךָ תּוֹדָעָה מִשְׁתַּנָּה

מַשֶּׁהוּ שָׂמֵחַ וּבוֹכֶה בְּךָ מַגִּיר אַהֲבָה

זאת שֶּׁקִּבַּלְתָּ בְּיַלְדּוּתְךָ עֵת נִעְנְעו אוֹתְךָ

חֲלוֹם יָרוֹק טֶרֶם סְתָיו

וְהָיִיתָ אֲגַם מוּאָר בְּלֵב הַבַּיִת

עִם כָּל חַשָקָיו

 מְמַהֵר אַחַר רִגֻּשִׁים

לִהְיוֹת סְעָרָה מִתְפָּרֶצֶת אֶל הָרְחוֹב

בִּשְׁנַת צָהֳרַיִים.

פָּגַשְׁתָ עַצְמְךָ

פָּגְשׁוּ אוֹתְךָ אֲחֵרִים

פִּלִַסְתָ לְךָ עַצְמִי בֵּין גּוּפִים שְׁקֵטִים

פָּשַׁטְתָ עֵירוּמְךָ לָגַעַת בִּפְגָמִים

"בְּלִי רַחֲמִים" אָמַרְתָּ

עַד שֶהִרְגַשְתָ לְגַמְרֵי מוּכָן.