שיר:
עוֹד מְעַט…/ יעקב ברזילי 
לנכדתי כרמל
נֶכְדָּתִי הַקְּטָנָּה סִפְּרָה לִי בְּהִתְלַהֲבוּת
שֶׁהָיָה לָהּ יוֹם הֻלֶּדֶת
שָׁאַלְתִּי – "מָתַי?"
"עוֹד מְעַט" – הִיא עָנְתָה
"וּמָתַי זֶה עוֹד מְעַט?" – הִתְעַקַּשְׁתִּי
"אֶתְמוֹל" – אָמְרָה
כְּשֶׁנִּפְרַדְנוּ הִיא שָׁאֲלָה:
"סַבָּא מָתַי תָּבוֹא אֵלַי עוֹד פַּעַם?"
"אֲנִי אָבוֹא" – הִבְטַחְתִּי
"אֲבָל מָתַי סַבָּא?"
"בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר"
"יֵשׁ!!!" - שָׁאֲגָה בִּמְלֹא גְּרוֹנָהּ
וְהֵחֵלָה קוֹפֶצֶת גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ
כְּמִי שֶׁמְּקַפֵּץ בִּטְרַמְפּוֹלִינָה.
