שיר:
בֵּית משוגע אחד /אלי יונה

"גָּאוֹן וְשִׁגָּעוֹן דָּרִים בִּכְפִיפָה אַחַת",

לִפְעָמִים בְּאָדָם אֶחָד, לִפְעָמִים בְּבַיִת אֶחָד.

לְצַ'פְּלִין הָיְתָה אִמָּא בְּבֵית מְשֻׁגָּעִים. לְגִינְזְבֶּרְג.

לְבַּסְקְיָה. אֲנִי גָּדַלְתִּי בְּבַיִת שֶׁל מְשֻׁגָּע אֶחָד.

אֶלָּא שֶׁכָּל אֶחָד חָשַׁב עַל הַשֵּׁנִי

      שֶׁהוּא־הוּא הַמְּשֻׁגָּע.

אִמִּי חָשְׁבָה אֶת אָבִי לִמְשֻׁגַּע,

אָבִי חָשַׁב אוֹתָהּ, אֲנִי חָשַׁבְתִּי אוֹתוֹ.

בַּחֲמֵשׁ שְׁנוֹתַי הָרִאשׁוֹנוֹת הָיִיתִי בָּטוּחַ

שֶׁהוּא מְאַלֵּף אֲרָיוֹת וְאִמִּי לֵיצָנִית בְּקִרְקָס

כִּי לָרֹב הוּא הִתְהַלֵּךְ עִם חֲגוֹרָה בַּיָּד

וּלְאִמִּי הָיוּ עִגּוּלִים צִבְעוֹנִיִּים כָּאֵלֶּה בָּעֵינַיִם.

עַד שֶׁהוּא צָבַע גַּם אוֹתִי בְּכָחֹל־סֶגוֹל

וְהָפַכְתִּי לִיטֶרָלִית לַ־SIDEKICK שֶׁלּוֹ

      הֵבַנְתִּי מַהוּ בֶּאֱמֶת.

בְּכָל הַתְּמוּנוֹת הַמִּשְׁפַּחְתִּיוֹת שֶׁלָּנוּ אָנוּ עֲצוּבִים

כְּמוֹ בַּדְּיוֹקָנִים הַמֻּקְדָּמִים שֶׁל פִּיקַסוֹ,

רַק שֶׁאִתָּנוּ הוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ לְדַמְיֵן כְּלָל

אֶת הַכָּחֹל, לֹא שֶׁל הַנֶּפֶשׁ וְלֹא שֶׁל הַגּוּף.

אִמִּי חָשְׁבָה אֶת אָבִי לִמְשֻׁגָּע,

אָבִי חָשַׁב אוֹתָהּ וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי אוֹתוֹ.

מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים? לָבֶטַח לֹא הָיִיתִי "הַגָּאוֹן".

הַגָּאוֹן הָיָה אֲחִי הַקָּטָן, שֶׁבָּרַח בְּגִיל עֶשֶׂר

וּמֵאָז נֶעֶלְמוּ עִקְבוֹתָיו. אָז שַׁי, אִם אַתָּה קוֹרֵא אוֹתִי,

אָנָּא חֲזֹר לְאָחִיךָ הָאוֹהֵב, הַמְּשֻׁגָּע־מְשֻׁגָּע עָלֶיךָ.

וְאַל תִּדְאַג, אַבָּא כְּבָר... לֹא יִהְיֶה.