פואמה:
שִׁירַת הַשַּׁיִשׁ/ חַיִּים סֶפְטִי
"אַדְרִיכָלוּת הִיא שִׁירָה בְּאֶבֶן" (אמרה ידועה)
בְּעִיר הַשַּׁיִשׁ הֵיכְלוֹת הַשַּׁיִשׁ פִּסְלֵי הַשַּׁיִשׁ
עַמּוּדֵי הַשַּׁיִשׁ הָעֲצוּמִים מְחֹרָצִים לְאָרְכָּם מְלֶאכֶת אָמָּן
הַכַּרְכֻּבִּים הַמְעֻטָּרִים הַמִּתְכַּנְּסִים כְּלַפֵּי מַטָּה, תִּקְרוֹת הַשַּׁיִשׁ שֶׁאֵין לָהֶן קָצֶה
רִצְפוֹת הַפְּסֵיפָס וַעֲלֵיהֶן צִיּוּרֵי אָדָם וְחַיָּה וְאֵל וּמֶלֶךְ וְגִבּוֹר
מִזְרְקוֹת הַשַּׁיִשׁ וּפִסְלֵי חַיּוֹת וְאֵלִים בְּתוֹכָן
וּפִסְלֵי הַשַּׁיִשׁ בְּכָל הֵיכָל
קוֹרוֹת הָעַמִּים נוֹשְׂאִים, יְמֵי מִלְחָמוֹת וּשְׁנוֹת מְלָכִים, מַבִּיעִים סַעֲרוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים
וְרָאשֵׁי שַׁיִשׁ שֶׁל אִישִׁים קַדְמוֹנִים וְהוֹוִים וּפִסְלֵי טוֹרְסוֹ שֶׁל גּוּפֵי גִּבּוֹרִים, אֵלִים מִיתוֹלוֹגִיִּים
דִּמְמַת מָוֶת בַּהֵיכָלוֹת, קוֹל לֹא נִשְׁמַע, אָדָם חַי לֹא נִרְאֶה
שַׁלְוָה גְּמוּרָה, רוּחַ לֹא נוֹשֶׁבֶת
הַזְּמַן כְּמוֹ אֵינוֹ נוֹקֵף
גֶּשֶׁם לֹא נִתַּךְ, רַק שֶׁמֶשׁ נִצְחִית מִמַּעַל, אוֹר לָבָן עַל פְּנֵי הָעִיר
וּבְתוֹךְ הַפְּסָלִים וּבְתוֹךְ הָעַמּוּדִים וּבְתוֹךְ הַכַּרְכֻּבִּים
וּבְתוֹךְ הַתִּקְרוֹת וּבְתוֹךְ רִצְפוֹת הַפְּסֵיפָס וּבְתוֹךְ הַמִּזְרָקוֹת
רַחַשׁ־תָּמִיד, כִּצְמַרְמוֹרוֹת עוֹבְרוֹת בְּתוֹכָם,
זַעֲזוּעִים כְּזַעֲזוּעֵי פְּנִים הָאֲדָמָה
סְדָקִים לֹא נִרְאִים מִתְהַוִּים, דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת,
וּבְאַחַת נִכָּרִים הֵם פִּתְאוֹם עַל פְּנֵי הַשַּׁיִשׁ וְהַפְּסֵיפָס
אֶחָד אֶחָד נִכָּרִים, כְּפוֹרְצִים מִתּוֹךְ הַשַּׁיִשׁ עוֹלִים,
סְדָקִים וּבְקִיעִים נִבְעִים בְּשֵׁישׁ הַקְּדוּמִים
פָּנִים סְדוּקוֹת, חָזוֹת־חֲשׂוּפִים מְבֻקָּעִים,
שְׁבָרִים נִכָּרִים בִּגְלִימוֹת הַגִּבּוֹרִים, בְּמַחְלְצוֹת הָאֵלוֹת,
בְּחַרְבוֹת הַמַּצְבִּיאִים וְהַמְּלָכִים הַמְהֻלָּלִים, בְּסוּסֵי הַשַּׁיִשׁ עֲלֵיהֶם הֵם רְכוּבִים,
וּלְמַרְגְּלוֹתֵיהֶם שִׁבְרֵי שַׁיִשׁ מוּטָלִים, נְתָזִים נְתָזִים,
כָּל הַשַּׁיִשׁ כְּמֻכֵּה זַעֲזוּעֵי אֲדָמָה עַזִּים
כַּמָּה פְּסָלִים עוֹד מְעַט וְיִפְּלוּ, מְרֻסְּקֵי מַרְבִּית גֵּוָם,
וּמִן הַתִּקְרוֹת נוֹשְׁרוֹת פִּסּוֹת שַׁיִשׁ טָהוֹר
מְרַסְּקוֹת אַבְנֵי פְּסֵיפָס שֶׁעַל רִצְפוֹת הָאָמָּנוּת
(מתוך הספר "דו"ח על יתרת הנפש", הוצאת "כרמל").