רשעים באפלה/  מתוך מדרש שוחר טוב

לְמָה הָרְשָׁעִים דּוֹמִים?

לְמִי שֶׁמְּהַלֵּךְ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה,

הִגִּיעַ לְאֶבֶן וְנִכְשַׁל בָּהּ,

פָּגַע בְּאִילָן וְהִכָּהוּ בְּפָנָיו,

הִגִּיעַ לְגֻמָּץ וְנָפַל לְתוֹכוֹ,

מָצָא נַחַל וְנָפַל לְתוֹכוֹ, –

לֹא הָיָה יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא מְהַלֵּךְ;

וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ" (משלי ד, יט).

אֲבָל הַצַּדִּיקִים דּוֹמִים לְמִי שֶׁמְּהַלֵּךְ בַּאֲפֵלָה וַאֲבוּקָה בְּיָדוֹ,

הִגִּיעַ לְאֶבֶן סָר מִמֶּנָּה,

רָאָה אִילָן מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ,

הִגִּיעַ לְגֻמָּץ וּמִשְׁתַּמֵּר,

הִגִּיעַ לְנַחַל וּמִשְׁתַּמֵּר.

זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ" (תהילים קיט, קה).