שיר:
לֵיל פִּתּוּיִם/ יעקב ברזילי

בְּהִדָלֵק נֵר הַלַּיְלָה

לִקְרַאת בּוֹאֵךְ

הִתְפַנַּקְתִּי בַּלְּבוּשׁ הֲכִי מְגָרֶה

לָבַשְׁתִּי מַדֵי אַהֲבָה

רָכַסְתִּי כָּל הַכַּפְתּוֹרִים הַוִירְטוּאַלִים

לְבַל תִּשָּׁלֵף תְשׁוּקָתִי מִנְּדָנָהּ

וְאַתְּ

עֲטוּפָה בִּגְלִימָה מְפַתָּה

מְכַסָּה שַׁד מְגַלָּה שַׁדַּיִים

מַצְלִיחָה לְשָׁטוֹת בִּי

עֵינַיִךְ תַּעֲלוּמָה

סָפֵק קוֹרֶצֶת סָפֵק מְמַצְמֶצֶת

בְּהִרָדֵם אַחֲרוֹן הַכּוֹכָבִים

הִסְתַּנְוָרְנוּ מֵהָעֲלָטָה

כִּבְמַטֶּה קֶסֶם

כְּסוּיוֹתֵנוּ נָשְׁרוּ מֵעָלֵינוּ

מְשׁוּחְרָרֵי עֲכָּבוֹת

הִתְבּוֹסַסְנוּ בְּמַעֲרֻמִּים

עַד הִבְקִיעוּ רְסִיסֵי בֹּקֶר

חוֹמוֹת הַלַּיְלָה.