שיר:
העיר אשר בים/ אדגר אלן פו מאנגלית ראובן וימר

הוֹ! כֵּס מַלְכוּת כּוֹנֵן הַמָּוֶת

בָּעִיר אֲשֶׁר בָּדָד יוֹשֶׁבֶת.

בֵּין דִּמְדּוּמֵי יָמִים, הַרְחֵק,

שָׁם אֵין חוֹטֵא, שָׁם אֵין צוֹדֵק,

שָׁם כָּל בֶּן עָוֶל, שָׁם כָּל תָּם

מָצְאוּ לָהֶם שַׁלְוַת עוֹלָם.

שָׁם מִגְדָּלִים וְאַרְמוֹנוֹת

(זָרִים מִכָּל אֲשֶׁר יָדוּעַ)

עוֹמְדִים כְּנֶצַח בַּל-יִמּוֹט

סְבִיבָם הָרוּחַ לֹא תָּנוּעַ.

כָּנוּעַ תַּחַת הַשָּׁמַיִם

עָגוּם יִרְבַּץ מֶרְחַב הַמַּיִם.

קְרִינַת שְׁמֵי קֹדֶשׁ לֹא תָּאִיר

אֶת לֵיל חֶשְׁכָּהּ שֶׁל זוֹ הָעִיר.

רַק אוֹר אָפֵל מִיַּם זְהוֹרִים

גָּח וְעוֹלֶה אֶל הַצְּרִיחִים –

אֶל מִגְדָּלִים הַמִּתְנַשְּׂאִים,

אֶל מִפְלְשֵׁי אוּלָם אוֹר-צֵל.

עַל יְצִיעֵי גָּזִית יָהֵל,

עַל מְצוּדוֹת דְּמֻיּוֹת בָּבֶל –

עַל מְבוֹאִים שְׁכוּחֵי הָאֵל –

עַל פִּרְחֵי אֶבֶן אוֹר יָגִיחַ –

עַל אֶלֶף מִקְדָּשִׁים יַבְלִיחַ

מְעֻטָּרִים שָׂרִיג וָשִׂיחַ.

כָּנוּעַ תַּחַת הַשָּׁמַיִם

יִרְבַּץ עָגוּם מֶרְחַב הַמַּיִם.

בִּנְיָן וָצֵל שָׁזְרוּ רִקְמָה

וּכְמוֹ תְּלוּיִים הֵם עַל בְּלִימָה,

וּמָוֶת, מִטִּירַת תִּפְאֶרֶת,

מַשְׁקִיף, שַׂגִּיא, עַל פְּנֵי הַקֶּרֶת.

חֲזִית הַמַּיִם שֶׁמֵּעֵבֶר

לוֹחֶכֶת עַל עֶבְרֵי פִּי קֶבֶר,

אַךְ לֹא כָּל יַהֲלוֹם וְשֹׁהַם

בְּעֵין הַמֵּת שֶׁנּוּחָתוֹ שָׁם –

לֹא אֶבֶן חֵן, מַשְׂכִּית סְגֻלָּה,

תִּמְשֹׁךְ אֶל-עָל אֶת הַמְּצוּלָה.

אַף לֹא אַדְוָה תָּנִיד מַשָּׁב

עַל הַזְּגוּגִית שֶׁל הַמֶּרְחָב.

פִּזּוּז קָלִיל אַף לֹא יִלְחַשׁ

עַל גִּיל-גַּלִּים שֶׁל יָם נִגְרָשׁ

אֵין גַּל, אֵין רוּחַ שֶׁיִּסְעַר

עַל יָם פָּחוֹת אָרוּר, אַכְזָר.

הַבֵּט! יֵשׁ נִיעַ בָּאֲוִיר!

כְּאַדְוָתוֹ שֶׁל גַּל זָהִיר!

הַצְּרִיחִים כְּאִלּוּ נָעוּ,

וּכְמוֹ עִם דַּל-גֵּאוּת שָׁקָעוּ,

קַלּוֹת עֻלְּפוּ רָאשֵׁי מִגְדָּל

כְּמוֹ נִטְמְעוּ אֶל לֵב חָלָל.

גַּלִּים בְּיֶתֶר עֹז אָדָמוּ,

שְׁעוֹת שֵׁפֶל בְּרִפְיוֹן נָשָׁמוּ,

לַתְּהוֹם תִּשְׁקַע הָעִיר הַזֹּאת

בְּאֵלֶם דֹּם, בְּלִי אֲנָחוֹת.

מַלְכֵי הַשְּׁאוֹל, בְּקוֹל עַנּוֹת,

יָרִיעוּ לָהּ כָּבוֹד.