שיר:
לָכֶם לְמַצֵּבָה  / עצמון יניב

הָאֶתְמוֹלִים שֶׁלִּי

צְרוּבֵי אוֹר שֶׁמֶשׁ

הַחוֹל מַחְזִיר הָאוֹר

אַךְ לֹא אֶת הַמֵּתִים

אֲשֶׁר זִרְזֵף דָּמָם

מִבֶּטֶן מְדַמֶּמֶת

וּבְשָׂרָם הָיָה

לְזֶבַח אָשָׁמִים

וְכָל יוֹרְדֵי דּוּמָה

וְכָל יוֹרְדַי אֶל שַׁחַת

וְכָל יוֹרְדֵי הַשְּׁאוֹל

וְכָל מֵתֵי מִדְבָּר

וְרוּחַ בְּנֵי אָדָם

הַאִם עוֹלָה לְמַעְלָה

אוֹ אִם יוֹרֶדֶת הִיא

לְאֶרֶץ אִישׁ נִפְטַר

וְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַבּוֹהֵק

צוֹרֵב אֶת הָעֵינַיִם

וְהַדְּמָעוֹת יָבְשׁוּ

בִּשְׁרַב מִדְבַּר צִיָּה

עַמּוּד עָשָׁן וְאֵשׁ

לֹא לֹא נִסְפֹּק כַּפַּיִם

הָיִינוּ וְנִהְיֶה

לָכֶם לְמַצֵּבָה.