שיר:
סִפּוּר הַלִּימוֹן שֶׁל אָבִי/ דוד ברבי

סוֹף שָׁבוּעַ הוּא סוֹף וְהַתְחָלָה מִתְכּוֹנְנִים לְחַג שִׁשִּׁי

וְכָךְ מֵ"אֵשֶׁת חַיִל" וְעַד לַקִּדּוּשׁ יֵלֵךְ אָבִי

לְבַקֵּר אֶת שְׁכֶנְתּוֹ שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ

יִטְעַם מִמַּאֲכָלֶיהָ וְיַחֲזֹר שָׂמֵחַ עִם לִימוֹן בְּיָדוֹ

הֵבֵאתִי אוֹתוֹ מֵאֲחוֹתִי יֹאמַר כְּשֶׁחִיּוּךְ שָׁפוּךְ עַל פָּנָיו

וְאִמִּי תַּרְצִין וּמַה גַּם אָכַלְתָּ שָׁם?

רַק טְעִימוֹת יֹאמַר אָבִי

וְאִמִּי תַּרְצִין יוֹתֵר וְהַמִּלִּים יֵצְאוּ אֵלָיו

עַד כִּי נֶעֱצַר חִיּוּכוֹ

וְנַעֲשָׂה חָמוּץ כְּמוֹ הַלִּימוֹן בְּיָדוֹ

לִפְעָמִים כְּדֵי לֹא לְהַרְגִּיז אֶת אִמִּי

הָיָה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לָלֶכֶת לַאֲחוֹתוֹ

לְהָבִיא לוֹ לִימוֹן שֶׁכָּל כָּךְ אָהַב

וַאֲנִי לְיָמִים נָטַעְתִּי

וְאָמַרְתִּי לְאָבִי הִנֵּה הַלִּימוֹנִים עַכְשָׁו

כְּשֶׁתַּחֲזֹר מֵאֲחוֹתְךָ

לֹא תִּהְיֶה הָעֵדוּת בְּיָדְךָ