שיר:
שיר ערב/ אליה אבו מאדי מערבית ראובן שבת

בֶּהָלַת עֲנָנִים נֶחְפָּזִים בֶּחָלָל הַפָּתוּחַ

וְהַשֶּׁמֶשׁ מַבִּיטָה מֵאֲחוֹרֵי הַמֵּצַח הַצָּהֹב

וְהַיַּם מַטְמִיעַ בִּשְׁתִיקָתוֹ אֶת  יִרְאַת הַכָּבוֹד שֶׁל הַסַּגְפָנִים

אֲבָל הָעֵינַיִם שֶׁלְּךָ חִוְּרוֹת בָּאֹפֶק הָרָחוֹק

לְלֹא שֵׁם: סלמה  ... לְלֹא שֵׁם: מָה אַתָּה חוֹשֵׁב?

לְלֹא שֵׁם: סלמה... לְלֹא שֵׁם: עַל מָה אַתָּה חוֹלֵם?

            הַאִם אַתָּה רוֹאֶה חֲלוֹמוֹת יַלְדוּת מִתְפּוֹגְגִים מֵעֵבֶר לַגְּבוּל?

אוֹ שֶׁעֵינֶיךָ רָאוּ אֶת רוּחוֹת הַתְּהִלָּה בָּעֲנָנִים?

אוֹ שֶׁמָּא הִיא פּוֹחֶדֶת  לְהִתְקָרֵב אֶל אַשְׁמַת הַשָּׂטָן הָאָשֵׁם שֶׁבָּהּ וְהֶעְדֵּר הַכּוֹכָבִים 

אֲנִי לֹא רוֹאֶה מָה הַמַּצָּבִים

תִּסְתַּכֵּל עַל הָעֵינַיִם שֶׁלְּךָ

בּוֹאִי, סלמה, אַתְּ

            אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ כְּתַיַּר בַּמִּדְבָּר שֶׁאָבַד מֵהַדֶּרֶךְ

שְׁאָלַנִי  חָבֵר אַךְ הֵיכָן חֲבֵרִי בַּמִּדְבָּר

הוּא אוֹהֵב שְׁקִיפוּת  וְאוֹר, וּפוֹחֵד לְהוֹלִיךְ אֶת עַצְמוֹ

אֲבָל אַתָּה הַמְּבוּכָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁל פְּרַס הֶחָבוּי  בָּאֲפֵלָה

לֹא יָכֹל לְנַצֵּחַ

וְגַם לֹא יָכֹל לַעֲמֹד בִּפְנֵי שְׁבִירָה

            חֲשָׁשׁוֹת אֵלֶּה לֹא צֻיְּרוּ בְּמִשְׁקָפַיִךְ

רָאִיתִי אוֹתְךָ בַּשֶּׁמֶשׁ וְרָאִיתִי אוֹתוֹ בַּגִּנָּה שֶׁלְּךָ

אַךְ סָבָתְךָ בִּקְּשָׁה לִלְפֹּת אֶת רֹאשְׁךָ בְּיָדֶיהָ

וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי בֵּין  תַּצְרְפֵי חִידוֹת עֵינַיִךְ וּבְדִכְאוֹן עַצְמֵי

מָשָׁל  לַדִּכָּאוֹן שֶׁל אוֹהֲבִים

לְלֹא שֵׁם: סלמה ... לְלֹא שֵׁם: מָה אַתָּה חוֹשֵׁב?

            כֵּיצַד  הַקּוֹצִים נוֹפְלִים מִגְּבָהִים?

אוֹ שְׁתִיקָה  יְרֻקָּה בַּצַּד שֶׁלָּהֶם?

אוֹ שאספיר הוֹלֶכֶת לִבְנוֹתֶיהָ?

אוֹ פלמסה? הַהַסְתָּרָה שֶׁל עָרִים כִּכְפָרִים

וְאֶת בֵּית הַכְּפָר

הַקּוֹצִים דּוֹמִים לַיַּסְמִין

            אֵין הֶבְדֵּל בַּלַּיְלָה בֵּין הַנָּהָר לַבֵּיצָה

חִיּוּכַי הַטְּרוֹפִּיִּים מַחְבִּיאִים   דְּוַי  כְּאֵב

הַיֹּפִי הוּא כְּמוֹ הַכִּעוּר מִתַּחַת לַבּוּרְקָה

אַךְ מַדּוּעַ הַחֲלֻקָּה הַזּוֹ שֶׁבֵּין יוֹם לְמִשְׁנֵהוּ

הַחֲלוֹמוֹת וְהָרְצוֹנוֹת שֶׁלּוֹ

וּשְׁמָהּ וְעִקְבִיּוּתָהּ?

            הוּא הִקְשִׁיב לְקוֹל הַשֻּׁלְחָנוֹת הַנָּעִים בַּמִּדְרוֹנוֹת

וְאֶת הַפְּרִיחָה שֶׁל הַפְּרָחִים בַּגַּנִּים כָּל עוֹד הוּא נָשַׁם

וְלִחְיוֹת בְּבִצּוֹת כָּל עוֹד הֵם נוֹלָדִים

לִפְנֵי הַזְּמַן מַגִּיעַ כְּמוֹ עֲרָפֶל אוֹ עָשָׁן

לֹא רוֹאֶה אֶת בֹּהַק הָעֲרָפֶל

וְאַל תִּתְּנוּ לִטְמֵא דָּבָר

            הֲפוּךְ אֶת חַיֶּיךָ  לִהְיוֹת תִּקְוָה יָפָה

וּכְדֵי לְהַגְשִׁים אֶת הַחֲלוֹמוֹת עַל עַצְמְךָ בַּזִּקְנָה וּבְיַלְדוֹת

כְּמוֹ כּוֹכְבֵי הַלֶּכֶת בַּשָּׁמַיִם וּכְמוֹ פִּרְחִי הָאֱלֹהִים

תֵּן אַהֲבָה בְּלִבְּךָ

לְלֹא קְמִילַת הַפְּרָחִים

וְכוֹכָבִים לֹא יַפְסִיקוּ לְהָאִיר

אליה אבו  מאדי  -  משורר ערבי לבנוני ( 1889-1957) נחשב כאחד המשוררים המובילים בשירה הערבית המודרנית.