סיפור:
על קצה המזלג/ אריה טל
ואני לכם , הרי את סיפורי בפניכם חשפתי,
לא מזמן כאשר הייתי באופוריה של ימי נעורים ואהבה,
לא חסכתי בפרטים, ואתם עדים הייתם לסיפור אהבה בין עלם לעלמה,
גוללתי בפניכם את סיפור היכרותי ואהבתי לאשתי,
אך במקומותינו תופסת מקום נכבד האמרה, "תפסת מרובה לא תפסת",
ולמה מכוונים דבריי באומרי זאת,
הרי יודע אני שאתם קוראיי כל אחת ואחד מכם בעלי ניסיון ודעה,
בחייכם צברתם לא מעט קילומטרים של מכאן ומשם,
ואפשר בהחלט לומר שמבינים אתם עניין זה או אחר.
אז הסכיתו ושמעו, פקחו עיניים, והאמינו למשמע אוזניים, ודעו,
"שלא כל הנוצץ זהב הוא",
ואני, שהאהבה סימאה עיניי, לא ראיתי ולא הבחנתי,
אלא, רק רגע קט לאחר החופה, לא הרבה לאחר הנשיקה הראשונה,
אוחזת בידי רעייתי הטרייה, מביטה בי בעיניים אוהבות, בפנים נסוכות אושר,
ולי כך אומרת ושואלת, האם עד כה נהנית יקירי,
ואני מביט בה ומתמוגג באהבתי לה, ועונה בשקיקה כן אהובתי,
ומה לי היא שחה ואומרת, שמחה אני יקירי שכך אתה חש ומרגיש,
אבל, דע ותדע, מרגע זה החגיגה נגמרת,
ואז, נודעה לי האמת לאמיתה, כי עוור מאהבה הייתי ולא הבחנתי,
"אשתי מזה רגעים מספר,
פולניה היא, מבית טוב ומחונכת היטב ובהתאם".
ומאז ועד עצם היום כבר 50 שנה, חיינו מתנהלים בדרך האישה, על פיה ועל מי מנוחות,
כי לימדה אותי היא, פרק בהלכות אישה וגבר בבית פולני,
וחייב לציין כי למדה תורה ופרק בחיים בבית אימא ואבא,
תלמיד טוב הייתי, כי איזו ברירה נוספת עמדה בפניי ובדרכי,
ולדוגמא ורק לשם הדוגמא, אביא "על קצה המזלג",
את דרך התנהלותנו היום יומית,
וזה הולך ככה ...
כשאשתי ואני נמצאים בבילוי ערב שבת עם חברים,
מביטה על עצמה ושואלת היא,
בעלי, "האם שמנתי השבוע" ?
ואני כבר מאולף ומיומן, ויודע היטב איזו תשובה עליי לענות !
לאשתי, אהבה בלתי מסויגת לעסוק בה,
להתהדר "בהשמצת משפחתה",
אך, אני באם אסכים ולו בהנהון קלוש בראש,
אבוי לי ואבוי עליי.
ואם חשבתם ידידיי,
שמשפחתי נזנחה נשכחה ו"לא הושמצה",
אז דעו כי טעות בידכם,
ואילו אני, באם לא אזדרז איתה להסכים,
חיש אשלח לאופטומטריסט לבדיקת עיניים, כי פשוט איני רואה !
וכאני לא מנקה את הבית,
גוערת היא בי, אתה "עצלן",
וכשהיא אינה מנקה את הבית, אז טענתה אני "תשושה".
שיטה נאה לה לאשתי אותה לחיקה אימצה,
בכל נושא או ויכוח ולו הקטן ביותר, אימרה שגורה בפיה,
"אם לא נאה לך אפשר להתגרש",
ומצד שני, אם רק אחשוב על להתגרש, "הלך עליי".
אשתי תמיד טוענת ובוודאי שהיא צודקת,
"אני לא צריכה להגיד כלום, בעלי הוא זה שצריך לדעת",
ומצד שני היא אומרת ובוודאי שהיא צודקת,
"אם בעלי לא אומר לי, איך אני אדע",
ואי אפשר להתכחש לטענה כה ניצחת.
אשתי כידוע לכולכם, אישה חכמה היא, וכך היא אומרת,
"על זוגיות צריך וחייבים לשמור",
אך כאשר הערב יורד והלילה בפתח עת לחדר השינה זמן להגיע,
רוצה לממש זוגיות ואהבה ואליה קרב ואותה מחבק,
טענה חזקה בפיה, "כואב לי הראש, אני עייפה וצריכה לישון".
לכל מי שרק רוצה ומוכן לשמוע, וגם אם לא, כך לאוזנו אשתי תשיח,
"בעלי, אף פעם לא יודע לבקש סליחה",
ואילו אני, (זאת אומרת היא),
"אני יודעת לבקש סליחה, אבל, אף פעם אין לי על מה" !
בפי אשתי, פזמון להיט בפיה שגור,
"מה יש אם תוותר כשזה חשוב לי",
אבל מצד שני כשאני חושב על זה,
"בכל הנוגע אליה, הכל, אבל הכל חשוב לה" !
רוצה אני לשתף אתכם להתנהלות שיחה בביתנו,
"כשאני לא מגיב, צועקת היא לי, נו, תגיד משהו" !
וכשני כבר נענה לבקשתה ומגיב, צועקת היא עליי שאשתוק" !
כאשר אנחנו יושבים ליד השולחן לארוחה,
"באם אני לוקח משהו מצלחתה",
היא מתרגזת,
"אך, כשהיא מצלחתי לוקחת, מה יש , אני רק רוצה לטעום".
ברבות השנים התבגרתי, ופשוט הבנתי,
עם ובמשך הזמן, שיעור לחיים ממנה זאת אומרת מאשתי למדתי !
"כשהיא מחליטה לגבי הילדים, חשוב שאתן לה גיבוי",
אבל,
"כשאני מחליט לגבי הילדים, טוב שישמעו עוד מגוון דעות".
מזמן, אותי היא לימדה, וכך לי אמרה,
"אסור לך לצעוק על הילדים ככה",
ולילדים אמרה וכך אותם חינכה,
אסור לכם לגרום לי לצעוק עליכם ככה".
ממנה , מאשתי, מהיום הראשון למדתי,
"אז מה יקרה לך באם תפנק אותי ותכין לי כוס קפה כל בוקר וערב",
וכאשר לפעמים אני ממנה מבקש להכין לי כוס קפה,
תשובה ניצחת בפיה,
"מה, אני המשרתת שלך" !
והמצב היום בביתנו ברור ומובן,
"כשאני קונה אני מבזבז",
"וכשיא אשתי קונה, אומרת היא, אני חיה רק פעם אחת".
וכאן קוראיי היקרים,
הבאתי בפניכם ולו רק "על קצה המזלג",
ובוודאי יש ועוד הדוגמאות רבות ומגוונות,
וכפי שכבר הבנתם, להיות נשוי לאישה פולניה, זה לא ירח דבש,
ובוודאי שבוודאי, האמינו לי זה לא פיקניק.
והכל נכתב במשקל ההלצה וההומור,
ואין בין הכתוב לבין חיי במציאות ולו במאום, ואולי רק במקצת.
לסיום סיפור משעשע (אולי ?) במשהו זה,
מערכת הזוגיות מגדיר אותה אני כך, והיא נר לרגליי,
"חברות אמיתית היא כמו שדה חיטה שהוכן לזריעה,
אין מוצאים אותה במקרה בצידי הדרך,
היא צריכה להיות מעובדת ומתוחזקת".
