שיר:
אסופה לסיגלית/ מארי רוזנבלום 


אַתְּ שָׁם. 

בְּאֶחָד מֵחַדְרֵי לִבִּי.

חַיָּה אוֹ מֵתָה.

צְחֹרָה כְּפֶרַח בַּר.

יַיִן מַר אֶשְׁתֶּה לְזִכְרֵךְ.

כָּאן קַר.

הַשֶּׁלֶג יוֹרֵד

מִתְמַזֵּג עִם דִּמְעוֹתַי.

נִפְגַּשׁ.

          

--------------

 

הֶעָלִים הָאֲדֻמִּים שֶׁנֶּאֶסְפוּ

זוֹהֲרִים בֵּין גֶּשֶׁם לַשֶּׁלֶג,

מִתְפּוֹרְרִים לְאִטָּם, 

וְרִיד אַחַר וְרִיד.

אַתְּ שָׁם, שׁוֹכֶבֶת,

מְאַבֶּדֶת צַלְמֵךְ הַיָּפֶה,

עוֹרֵךְ הַמֵּאִיר

כָּבוּי.

שָׁטָה בֵּין עוֹלָמוֹת

חֲשׁוּכִים.