נרקיס/ אני סומרי מפינית רמי סערי

עלו בזיכרוני שירים על כל טבועי העולם – מאז ומתמיד שרנו על רבים מאוד מביניכם – ובחלומי דימיתי למצוא בכל שיר ושיר את הפנים שאחזתי בהן בין ידיי כדי להביט בכולן באותו דיוק, באותה עדינות. פנים אחדות עדיין צימחו אצות מעטות, מפנים אחרות נשרו האצות והבשר נתלש – ניסיתי לזהות את הנער שטבע, מאז טביעתו חלפו כבר אחת-עשרה שנים. הוא בוודאי אינו נראה עוד כפי שנראה בעבר, באחת-עשרה שנים נער משתנה מאוד – אבל אם אי-שם הדגים עודם מתעקשים בלהיטות למצוץ את לשד העצמות ומכלים את השלד בקנאה, הרי הוא האיש – ראוי לקנאה יותר מן האחרים ויחד עם זאת אין מה לקנא בו.

• אני סומרי-משוררת, סופרת ומתרגמת פינית.