שיר:
מעבר לנקודה/ציפי בן פורת


מֵעֵבֶר לַנְּקֻדָּה,

אוֹתָהּ נְקֻדָּה קְטַנָּה וּבוֹדֵדָה,

אֲשֶׁר נִרְאֵית לְעִתִּים אֲבוּדָה,

רַק לָהּ הַכּוֹחַ לְסַיֵּם סִפּוּרִים,

וּבִלְעָדֶיהָ אֵין מְבִינִים עַל מָה דְּבָרִים אֲמוּרִים.

מֵעֵבֶר לַנְּקֻדָּה,

כֵּן, כֵּן, אוֹתָהּ נְקֻדָּה יְחִידָה,

 יֵשׁ עוֹלָם מָלֵא שֶׁל מִשְׁפָּטִים,

בֵּינֵיהֶם גַּם פְּסִיקִים מְשׁוֹטְטִים,

גַּם סִימָנֵי שְׁאֵלָה וּקְרִיאָה מוּעָטִים.

מֵעֵבֶר לַנְּקֻדָּה,

אֲשֶׁר נִמְצֵאת בְּכָל רִשּׁוּם וּתְעוּדָה,

בְּכָל סִפּוּר וּמַאֲמָר, זֹאת עֻבְדָּה,

יֵשׁ גַּם נְקֻדּוֹת תֻּרְפָּה,

נְקֻדּוֹת שְׁבִירָה וּנְקֻדָּה עַל הַמַּפָּה.

מֵעֵבֶר לַנְּקֻדּוֹת

אֲשֶׁר יוֹצְאוֹת מִן הַכְּלָל,