קטע ממחזה:
שתיקה רועמת, /אנדראה באואב
השופט במשרדו מנהל שיחה עם הרופא. הם נראים עסוקים, בודקים ניירת.
כמה עיתונים מפוזרים על שולחן הכתיבה.
קרלוס: (בהתלהבות) הציבור... העיתונות...
כולם בעד, מצוין. אפילו איבנייס!
תשמע מה הוא כותב:
(מחפש בעיתונים)
כשזה בא מעיתונאי כמוהו...
(ממשיך לחפש)
ברנרדו: אני אוהב את איבנייס. הוא כמו...
(מחפש את המילה הנכונה)
...דון קישוט מודרני.
קרלוס: לא. הוא עקשן מדי...
(ממשיך לחפש בעיתונים)
כשהוא מחליט לחסל מישהו, אף לא אחד לא יעצור אותו.
ברנרדו: אבל הוא אמיץ, נועז. אני אוהב אותו.
קרלוס: כשננצח בבחירות, דבר ראשון... אני מזמין אותו לצוהריים. תאמין לי... עיתונאים במדינה הזאת, הם הכוח הכי חזק...
הנה, מצאתי! תשמע...
(קורא בקול רם)
'השילוב בין השופט קרלוס ארגואיו כמושל
(מצביע על עצמו תוך כדי קריאה)
ודוקטור ברנרדו בקרמן כסגן...
(מצביע על הרופא)
נותן תקווה לאזרחים המבולבלים, שהתעייפו מהמניפולציות של הממשל הרקוב.'
ברנרדו: הוא צודק.
קרלוס: חכה! זה נמשך: 'כישרונו של השופט הוא בבחירת שותפו, דוקטור בקרמן, ששמו הולך לפניו'...
(טופח על שכמו של הרופא בהתלהבות)
טוב, אה?!
ברנרדו: (מחייך) נו, נו, תמשיך...
קרלוס: כן, אל תתלהב יותר מדי כי יש גם אבל... (מדגיש וחוזר על המילה) אבל... 'חוסר הניסיון הפוליטי של הרופא עלול להעיב על הזוהר. יש לקוות שחוסר הניסיון לא יהפוך לחוסר יעילות ברגע של קבלת החלטות. לדוקטור בקרמן אולי אין מושג עד כמה קשה ואכזרי הוא המאבק נגד קיני השחיתות...'
ברנרדו: (מביט בשופט בדאגה) הוא צודק בכל מילה! זה בדיוק מה שמחכה לנו!
קרלוס: רגע, זה לא נגמר: 'הממשל החדש יצטרך לנקוט מדיניות תקיפה ולעמוד מול קודים של העולם התחתון.
הצמד ארגואיו–בקרמן, לעת עתה, מעניק לנו תקווה. אבל אם הם ינצחו, הצלחתם תלויה באומץ ליבם ובנחישותם המוחלטת לפתור את הבעיות הקשות.'
(סוגר את העיתון ומביט ברופא)
ברנרדו: זאת כתבה מצוינת, מציאותית... זה בדיוק מה שיקרה... אני ידעתי כל הזמן...
(מודאג מאוד, כאילו מדבר לעצמו)
אבל מה שמטריד אותי שהוא צודק... זה ג'ונגל! הם ינסו לקרוע אותנו לגזרים... זה יעלה לי במוניטין שלי... אני לא מבין איך הצלחת לשכנע אותי! זה היה רעיון גרוע... גם אם יש לנו כוונות טובות, לא בטוח שזה יספיק.
* אנדראה באואב-מחזאית, תסריטאית, סופרת
