רשימה:
לזכרו של יחזקאל מוריאל/ יוסף כהן אלרן

עם מותו של  המשורר יחזקאל מוריאל ז"ל, אני רוצה לנחם ולברך את משפחתו שזכתה באב ובבעל כמותו. הוא היה  אדם מיוחד שהתאפיין בצניעות עם כבוד עצמי וכבוד כלפי אחרים. התיידדנו במהרה מאז הצטרפותי לאגודת הסופרים בשנת 2000, ומהיות שנינו תושבי פתח-תקוה, ומגוריי היו מרחק של כמה דקות נסיעה בלבד, נהגתי מאז להביאו מביתו במכוניתי ולהחזירו לאחר המפגשים הביתה וכך היינו מבלים את זמן נסיעותינו יחד בדברי ספרות ובדברים על ספרות בכלל ועל שירה בפרט, שהייתה טבועה  מאוד בנפשו. שימשנו יחד בעבר כוועדת הביקורת הפנימית של האגודה באחת מתקופותיה הקשות, שאז נעשו ניסיונות לגזול את בית הסופר על ידי גורמים שונים. יחזקאל ז"ל פעל עוד לפני כן כמי שיצר קשר עם אמני חוץ ויצר חיבור עם משוררים מירדן, שאף התארחו בבית הסופר בתל-אביב, ובפגישות במסגרת של מפגש משוררים חודשי שהוקמה באגודה ביוזמתה של חברתנו וילהלמינה, עת היה קורא משיריו היה עושה זאת בפתוס תיאטרלי שהיה משליט שקט מוחלט והקשבה מלאה באולם. הוא היה משורר טוטלי, שכל מילה וכל פסיק וכל ניקוד של אות היו מאוד חשובים לו והקפיד מאוד עליהם, ובחביבותו סייע לאחרים, היה חביב על כולנו והיווה דמות מרכזית ואהובה במפגשים אלה. יחזקאל מוריאל ז"ל  ייזכר כמשורר, כאיש, כאדם, כבעל, כאב וכסב, ובעיקר כידיד שידע לכבד כל אדם. חבל על כול דאבדין, זאת דרך העולם, אך יהיה תמיד זכרו ברוך.