שיר:
עַד זוֹב /ורדה אליעזר

מָצָאתִי אוֹתָהּ כָּךְ בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ.

לְבָבוֹת עוֹבְרִים עַל פָּנֶיהָ

לֹא שָׁתִים לַכְּאֵב הַנּוֹבֵעַ,

וַאֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לְהוֹשִׁיעַ,

הֵן דִּמְּמָה אֶת אַחֲרוֹנַת פְּעִימוֹתֶיהָ.

מִשֶּׁדָּמְמָה הִזְדַּעֲקוּ הַחוֹלְפִים.

מִי יַעֲטֹף, מִי יְחַבֵּק, מִי יַרְגִּיעַ,

מִי יִתְגַּעְגֵּעַ, מִי יִהְיֶה עֲבוּרָם,

מִי יוֹשִׁיט יָד, מִי יַטֶּה אֹזֶן קַשֶּׁבֶת,

מִי אֶת לִבָּם יְמַלֵּא בְּאשֶׁר תְּחוּשׁוֹתֶיהָ

עַכְשָׁו כְּשֶׁהָאַהֲבָה מֵתָה.