לִפְעָמִים כָּךְ אַגִּיעַ, מֻקְדָּם מִדַּי,
מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁבָּאתִי לָעוֹלָם הַזֶּה.
לִפְעָמִים אֶתְאַחֵר לִי כָּךְ עַד בְּלִי דַּי –
רַק עַתָּה אַתְּ סוֹף סוֹף אֶצְלִי בֶּחָזֶה.
לָאֹשֶׁר אַגִּיעַ תָּמִיד בְּאִחוּר,
אַךְ אֶל הָאֻמְלָלוּת תָּמִיד אֲמַהֵר.
יִתָּכֵן שֶׁהַכֹּל כְּבָר מִזְּמַן גָּמוּר
אוֹ שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא יַתְחִיל, מְפַגֵּר.
כָּךְ כָּעֵת בַּחַיִּים אֲנִי בְּשָׁלָב
שֶׁאַקְדִּים לָמוּת, אֲאַחֵר לֶאֱהֹב.
שׁוּב אֵחַרְתִּי, סִלְחִי לִי, לִבִּי, עַכְשָׁו
עֲשָׂרָה לָאַהֲבָה, חֲמִשָּׁה לַסּוֹף.
*עָזִיז נֵסִין-משורר טורקי ( 1915-1995) אחד הסופרים והמשוררים הטורקים הפוריים ביותר במאה העשרים. יצירתו כוללת עשרות קבצים של סיפורים קצרים. 7 ספרי שירה, מחזות רבים, ספרי מסות וספרי ילדים.