אלוהים שלי, כותב אני אליך מכתב, מכתב שאולי ייקרא באוזניך ויהיה בעיניך אולי מבולבל, ראשון אינו ראשון, אחרון אינו אחרון והכל מעורבב זה בזה.
אבל, החשוב הוא שמכתבי יישמע לאוזניך, ייראה לעיניך, וימצא מקום בתוך ליבך, את הרהוריי אני מעביר אליך.
לא מזמן, לפני שבועות מספר, חגגנו ברוב עם פאר והדר כרסנו בגבינות מלאה, ראשנו מיין סחרחר, בטוב ליבנו פארנו שמך בחג מתן תורה, ואין כמו חג זה להיזכר במעמד הר סיני לאחר ארוחה דשנה שמנו פעמינו אל בית התפילה לתיקון הדרך והמחשבה לקבלת תורה.
עומד אני מביט סביבי, רואה את מנהיגי העם מאז, משווה אותם למנהיגיי היום הם, במקום להיות רועה הצאן כמשה ואהרון, נהיו כאחד מאחרון העם, מתקשים להתעלות מעל עצמם,בימי המדבר בעת מתן לוחות הברית, העם סרח ובנה את עגל הזהב ואילו היום, מנהיגיי דעתם השתבשה, עניינם בצע ותככים, ליבם סגור ורוכסן המכנס פתוח.
אלוהים שלי, אני רק בפתח מכתבי אליך, כמה קיטורים משמיע באוזניך, אני שואל אותך ? האם כסדום היינו ! האם לעמורה דמינו !
אני רוצה להיזכר בימי בראשית, עת כלום לא היה, הכל היה בוסר , הכל היה בתולי, להיזכר בתהייה וערגה, אז משלו התום והפשטות, היום המרדף אחר החומריות והנהנתנות. אז בנו את מגדל בבל, מרדו בך ורצו להגיע השמיימה, היום מגדלים באוויר, פורחים כדגם הולילנד ודומיו, לתפארת ארצי ארץ הבחירה.
אלוהים שלי, רואות עיניך שומעות אוזניך, הרבה יש לי לומר לך, אבל, רוצה אני יותר מכל לגול באוזניך על חלומי, בחלומי מדמה עצמי ליעקב העולה בסולם וראשו בשמיים, יושב איתך אני כשווה.
מבקש אני ממך אלוהים שלי, שתיקח את גאוותינו, ואתה אמרת לי לא, שחת לי שאת הגאווה לא לוקחים מבן האדם, אלא על הגאווה יש לוותר !
מבקש אני ממך אלוהים שלי, שתרפא את כל חולי עמך ישראל, ואתה לי מסביר שנשמת האדם החולה היא נצחית, והגוף, הגוף ממילא ימות !
מבקש אני ממך אלוהים שלי, שתעניק לבניך הנבחרים, כח סבל, ואתה מלמד אותי שכח סבל הוא תולדה של ניסיון שאותו לא לומדים אלא רוכשים !
מבקש אני ממך אלוהים שלי, שתעניק לי ולכל הסובבים אותי עלי אדמות אושר ואתה מניד בראשך, כך לי שחת, שלהיות מאושר זה תלוי רק בנו, בני האדם, מהגישה, מהראייה ומההתנהגות !
כך ממשיך לו חלומי והלילה עוד צעיר, הרהבתי עוז בנפשי לבקש ממך עוד אלוהים שלי, עוד אי אילו דברים, אתה ראית הבעת פניי ואת המתחולל בראשי, רק חייכת, כן, חיוך מזמין להמשיך ולבקש.
פונה אני אליך אלוהים שלי, אנחנו עם קטן שוחר שלום החפץ בחיים, מוקף באויבים מכל עבר יישובי ספר שרויים בפחד ובאי וודאות מה יילד יום וחיים בכאב וסבל, ואתה מרצין מביט ואומר, כאשר בני אדם מצויים בייסורים מתרחקים הם מהבלי עולם ומתקרבים אליך, ואני מקשה ומה עם החזון לשלום איש תחת גפנו ותחת תאנתו יישבו ותשובה לא נתת רק הבטת הרחק מעבר ולחשת עוד יבוא היום.
פונה אני אליך אלוהים שלי, הרבה עוני ורעב יש בעולמנו, אנשים נוברים באשפה אחר פת לחם עבשה לשבור רעבונם, אתה מזכיר לי יציאת בני ישראל ממצריים ולכתם במדבר ואוכל לא היה, הורדת את המן משמיים לשבור רעבונם ורומז אתה לי שהכל מסתכם באמונה ומשם תבוא התשועה.
עצרתי בחלומי לרגע, והבנתי, מבקש אני ממך אלוהים שלי, התעלות רוחנית לנו לעמך עם הבחירה, ואתה, אתה לא שעית לבקשתי, אמרת לי שהרוח השוכנת בנו צריכה להתעלות לבד, ותפקידך לגזום ולטפח את הרוח שתצמח ותיתן את פירותיה מגדים !
טוב, אלוהים שלי, כבר הבנתי את העיקרון, כל מה שאבקש, תמיד תהיה לך תשובה ניצחת ותותיר אותי נאלם מידבר.
בהבנה זו החלטתי לשנות גישה ובאתי מכיוון אחר.
רוצה אני אלוהים שלי, ללמוד לאהוב את כל בני האדם הסובבים אותי, כשם שאתה אוהב אותי.
סוף כל סוף ראיתי חיוך רחב וגדול מתפשט על פניך, רואה עיניך הזוהרות כגחליליות בלילה, כך לי אמרת אלוהים שלי, ידעתי שבסופו תבין ותדע על מה ראוי לבקש, אני בנפש מעודדת וכוחות חדשים זורמים בעורקיי נתלה בשביב התקווה !
רציתי ממך כוחות, אתה שלחת אלי ניסיונות לחשלני. רציתי ממך חוכמה, אתה הצבת בפניי בעיות להתחבט בהן. רציתי ממך אומץ, אתה העמדת אותי מול פני הסכנה. רציתי ממך אהבה, אתה הראית לי את הזקוקים לעזרתי. רציתי ממך טובות, אתה נתת לי אפשרויות.
כן אלוהים שלי, הבנתי, לא קיבלתי מאום מכל אשר ביקשתי, אבל כן נפקחו עיניי, כי כן קיבלתי את כל שהייתי צריך.
לך אלוהים שלי אומר אני תודה, על שהקשבת לתפילתי.
לסיום מכתבי אליך אלוהים שלי, אומר זאת כך, כשאני מסתכל ומתבונן מסביבי, רואה את יצירתך המופלאה הקרויה עולם, טבע בני אנוש, חיות השדה, החי, הצומח, הדומם, איך אפשר להישאר שווה נפש ולא להיות נפעם !
אשאל אותך אלוהים שלי, למה, למה רבים מאיתנו בני האדם, לא טורחים לבקש ממך עוד או לפקפק במצב הקיים, או לחלום בגדול יותר, האם זה נובע מכיוון שאנחנו לא ראויים לכך, האם מרגישים בתוך תוכנו שאנחנו לא בסדר ?
ויהי לילה ויהי בוקר ותם החלום.
