.

רשימה:
נוצרי הזיכרונות/ אירית כהן 

 צילום: נתלי תמיר 

הגענו לאולם הקטן לשמוע על אלה ששזורים בחיינו כחוט השני, מתרבים עם השנים, נאגרים  במחסנים שבראש ובחדרים שבלב ומקוטלגים בלוח השנה.

אלה 

שנקראים

זיכרונות.

״הם נוכחים בקרבנו דרך קבע,  בפרטי ובקולקטיבי, באישי ובחברתי״ מסביר אחד מחברי הפאנל שיושב על הבמה.

אני חושבת על האישיים שלי שצפונים במחסן זיכרונותיי, שמזדחלים מהפנים אל החוץ  לנוכח קולות  מראות, ריחות, טעמים ומגע. חשה כיצד חלקם נמתחים אל געגוע וחלקם אל שכחה.

״מה אנו לוקחים על עצמנו לזכור?״ שואל מבוגר הפנל ומסביר כי המוח מעדיף לזכור דברים בעלי משמעות.

״משמעות?״ אני שואלת בקול.

״אירועים היסטוריים משמעותיים שלנו כעם״  עונה זו שלצדי שאינני מכירה,  אך לרגע חשה איתה שותפות גורל  למסע של עם שלקח אותו הזמן תוך כדי תנועה מזיכרון לזיכרון ובחזרה...

מקשיבה וחוזרת אל  המדפים שהתקנתי במחסן זיכרונותי. גבוהים ונמוכים קרובים ורחוקים מהווים מצע לאירועי עברי, אסופים בצנצנות עגולות ושקופות עם נגיעות של צבעים חלקם בהירים, מאירים, מדיפי חום  וחלקם כהים אטומים, מדברים ריחוק.

מרגישה שאני נודדת בין הצנצנות ובתוך  זיכרונותי. לרגע בוחרת את זה הצמוד לשביל הצופה אל השקט שבתוכי ולעתים זה הוא, הזיכרון שבוחר בי וחודר את הררי הרעש שמסביבי.

אני מהרהרת על דרכם של זיכרונות, שאינם יכולים לבד ורותמים אותנו איתם לנוע בין זמנים ומרחבים הלוך וחזור הלוך וחזור.