שיר:
יִתָּכֵן כִּי.../ טל בלו

נָכוֹן לָשׁוּב אֶל חֵיק הַטֶּבַע וְיִתָּכֵן כִּי רָצוּי לְשַׁמֵּר

אֶת אֱזוֹרֵי הַשְׁמָמָה. יִתָּכֵן כִּי יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים קְדוֹשִׁים בַּיְקוּם

וְנִיתַּן לִחְיוֹת לְלֹא זְמַן וּגְּבוּלוֹת. יִתָּכֵן וְאֵין.

יִתָּכֵן כִּי כָּל שֶׁיֵּשׁ בַּיַּבָּשָׁה יֵשׁ בַּיָּם וְגַם לִבְנֵי אָדָם

זְרִיחוֹת וּשְׁקִיעוֹת. יִתָּכֵן.

בֵּינְתַּיִם (עַד לִתְשׁוּבָה), אֶשְׁתַּדֵּל לְקַבֵּל אֶת הַחֻלְשׁוֹת

שֶׁלִּי, בְּהֲנָחָה שֶּׁהַעוֹלָם יִתָּכֵן וְיַמְשִׁיךְ לְהִתְקַיֵּם.