בכיוון הרוח הו בתי שיר מאת איילת קציר

שיר:
דברים שהגדתי לבתי/ איילת קציר

צילום: דֶּקֶל אבו-צַלָּם-עַד קְצֵה הַדִּמְיוֹן

שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בְּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ-פָּרָשַׁת בלק

הוֹ בִּתִּי,
פִקְחִי אֶת עֵיניך בִּתִּי
רְאִי אֶת הַיֹּפִי
שֶׁמֵּבִיא לך הָעוֹלָם מִדֵּי יוֹם

הוֹשִׁיטִי יָדַיִךְ בִּתִּי
תִפְסי אוֹתוֹ מַהֵר פֶּן יֵלֵךְ
אִחְזִי בּוֹ חָזָק פֶּן תַּבְחִין בּוֹ אחָרֵת
אַל תַּרְפִּי וְלוֹּ לְרֶגַע
גַּם אם עַיַּפְתְּ

חָיְיכִי בִּתִּי, הַחִיּוּךְ מוֹשֵׁךְ
כְּמוֹ פֵּרח לַפַּרְפַּרִים
שַׂחֲקִי כְּאִלּוּ זֶה הָרֶגַע
הֲכִי מְאֻשָּׁר בְּחיַּיִךְ

פלפלי בִּתִּי פילפולייך
שפנינייך יִבְהֲקוּ עַד למרחוק
וְזֶה שֶׁמַּאֲזִין יֶדַע
שֶׁלְּפָנָיו נִצֶּבֶת אִשָּׁה
שחכמתה כְּמוֹ חָלַב וּדְבַשׁ
יַמְתִּיקוּ אֶת עוֹלָמוֹ

בִּתִּי, הו בִּתִּי
הֵן שָׁלֹ֨חַ שָׁלַ֤חְתִּי אֵלֶ֨יך
לִקְרֹא לָ֔ךְ
לָ֥מָּה לֹֽא הָלַ֖כְתּ אֵלָ֑י ?
הִנֵּה הָיָה לך שָׁעַר
לָצֵאת, לִזְרֹעַ כַּוָּנוֹתַיִךְ
וְלִצְעֹק אֶת גְּדֻלָּתֵךְ
לָעוֹלָם

הו בִּתִּי,
לֹא נוֹרָא בִּתִּי, אֶקְרָא לך שוב
רַק הבטיחי שֶׁתַּאַחְזִי, שֶׁתֵּלְכִי
כִּי הֲרֵי זֶה הָעִנְיָן... לָלֶכֶת
לִזְרֹעַ זְרָעִים, כַּוָּנוֹת, לִפְתֹּחַ פְּתָחִים
לִתְפֹּס אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת
בְּצִיצִיוֹת ראשה
וְלֹא לְוַתֵּר.

* איילת קציר-משוררת