שיר:
בֵּין זְאֵבִים אֲנַחְנוּ/ שלמה שפירא

אִם מַצְבִּיעִים עַל מִישֶׁהוּ שֶׁהוּא עָנִי,עֵינֵי הַזְּאֵבִים מִתְמַקְּדִים בּוֹ.

אִם מַצְבִּיעִים עַל מִישֶׁהוּ שֶׁהוּא מְבֻיָּשׁ, בּוּשַׁת הַזְּאֵבִים מִתְמַקֶּדֶת בּוֹ.

מִי לֹא מַטְעֶה, מִי לֹא מַתְעֶה,

רַק אַתָּה הַיּוֹדֵעַ שֶׁטָּעִיתָ שֶׁתָּעִיתָ.

עָזוּב כָּל זְאֵבִי מִשֶּׁפִּילֶיךָ

חַזֵּר וּדְבוּק בְּמַחְזוֹרֵי הָאוֹר וְהָרַחֲמִים בְּפִתְחֵי חַיֶּיךָ.