שיר:
ארכיאולוגיה מעשית/ ליאור שדה

הַחַיִּים חַיִּים

וְהַמֵּתִים מֵתִים,

וַאֲנִי חוֹשֵׁב לְעַצְמִי

כַּמָּה הִרְחִיק לִרְאוֹת דַּיָּן

וּמָה רוּת חָשְׁבָה

וְכַמָּה הִיא הִרְחִיקָה לִרְאוֹת

אוֹ שֶׁלֹּא,

וְאוּלַי הִסְתַּפְּקָה בְּאֹסֶף הָעַתִּיקוֹת

שֶׁגָּנַב וְהֶחְזִיר כְּמֵרוּק הָעֲבֵרָה.

וְדַיָּן בְּמַעֲשָׂיו הַגְּדוֹלִים יוֹתֵר

וְהַגְּדוֹלִים פָּחוֹת

לֹא הָיָה צָרִיךְ

אֶת רוּת

לִמְאוּם.