סיפור תלמודי:
צדקה בסדום/ מתוך מדרש פרקי דרבי אלעזר

רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר:

הִכְרִיזוּ בִּסְדוֹם וְאָמְרוּ: כָּל מִי שֶׁהוּא מַחֲזִיק בְּפַת לֶחֶם לְגֵר וּלְעָנִי וְאֶבְיוֹן יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ.

פְּלוֹטִית בִּתּוֹ שֶׁל לוֹט הָיְתָה נְשׂוּאָה לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי סְדוֹם, 

רָאֲתָה עָנִי אֶחָד מְדֻקְדָּק בִּרְחוֹב הָעִיר וְעָגְמָה נַפְשָׁהּ עָלָיו.

מֶה הָיְתָה עוֹשָׂה?

בְּכָל יוֹם כְּשֶׁהָיְתָה יוֹצְאָה לִשְׁאֹב מַיִם הָיְתָה נוֹתֶנֶת בְּכַד שֶׁלָּהּ מִכָּל מְזוֹן בֵּיתָהּ וּמְכַלְכֶּלֶת אוֹתוֹ הֶעָנִי.

אָמְרוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם: הֶעָנִי הַזֶּה מֵאַיִן הוּא חַי? –

עַד שֶׁיָּדְעוּ הַדָּבָר וְהוֹצִיאוּ אוֹתָהּ לְהִשָּׂרֵף,

אָמְרָה: אֱלֹהֵי הָעוֹלָם, עֲשֵׂה מִשְׁפָּטִי וְדִינִי מֵאַנְשֵׁי סְדוֹם!

וְעָלְתָה צַעֲקָתָהּ לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד.

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי" (בראשית יח, כא) –

אִם כְּצַעֲקַת הַנַּעֲרָה הַזֹּאת עָשׂוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם אֶהֱפֹךְ יְסוֹדוֹתֶיהָ לְמַעְלָה וּפָנֶיהָ לְמַטָּה.