שיר:
לוּלֵי מוֹצַרְט/ יעקב ברזילי

לוּלֵי מוֹצַרְט

הָיָה פִיגָרוֹ נִשְׁאַר רַוָּק

לְכָל יְמֵי חַיָּיו

מְדַלֵּג מִטִּירָה לְטִירָה

לְשָׁרֵת רוֹזְנִים וַאֲצִילִים

לְהִתְחַכֵּךְ בַּיֹּפִי

לְאוֹנֵן בָּעֵינַיִם

לְקַוּוֹת שֶׁסוּזָנָה תַגִיחַ מִבַּעַד לַעֲרָפֶל

נֶאֱחֶזֶת בְּשׁוּלֵי עָנָן

מַפְרִיחָה יוֹנִים לְבָנוֹת

לָשֵׂאת בְּשׂוֹרָה

בְּנִשּׂוּאֵי פִיגָרוֹ

פַּרְטִיטוּרוֹת הִתְגוֹדְדוּ בַּכְּנֵסִיָּה

צְלִיל וּצְלִילָה הָיוּ שׁוֹשְׁבִינִים

בֵּית הַתְּפִלָּה כְּמֶרְקָחָה

כֹּמֶר חָמוּשׁ בְּתַבְלִינֵי אָהֲבָה, בְּהַמְתָּנָה

הַכַּלָּה מִתְעַכֶּבֶת

מִתְאַמֶּנֶת בְּבֵיתוֹ שֶׁל מוֹצַרְט

שֶׁמַּעֲנִיק לָהּ שִׁעוּר בְּפִתּוּחַ קוֹל

הָאֲבִיּוֹנָה.